מוטיבציה, תיאוריות תוכן ויעילות עובדים בחברה  

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

 

מוטיבציה:

הכוח המניע לעבודה ולפעילויות אחרות; זהו כוח המגיע מתוך רצון (ולא מכפייה) המדרבן ומעודד להשקעת מאמץ פיזי, אינטלקטואלי ונפשי. המוטיבציה מאופיינת כבעלת כיוון (קשור למטרות שהפרט מציב לעצמו גם מבחינת הארגון וגם מעצמו), כאשר הכיוון יכול להיות חיובי- מקרב למטרות (-זהו המצב הרצוי מבחינת הארגון), או שלילי- מרחיק מהמטרות; המוטיבציה אף מאופיינת בעוצמה – מאמץ שאדם משקיע בעבודה (פיזי, אינטלקטואלי ונפשי), ובהתמדה – השקעת מאמץ לאורך זמן. 

בהמשך להכרת המוטיבציה כגורם הכרחי לתפקודו ויעילותו של אדם כעובד בחברה, פותחו מספר תיאוריות אשר נועדו לענות על צרכים שונים בקרב העובדים, כאשר כל אחת מן התיאוריות מתייחסת לצרכים שונים ו\או מתעדפת אותם בהיררכיה אחרת, במטרה להביא ליעילות מקסימלית ולשביעות רצון גבוהה בקרב העובדים.

איזו גישה הכי נכונה לעסק שלך –  תיאוריות תוכן:

א. מדרג הצרכים של מאסלו- 

עפ”י תיאוריית מדרג הצרכים של מאסלו, קיימת קדימות לצרכים הנמוכים- במידה והצורך הנמוך לא מסופק אי אפשר “לעבור” לצורך העליון. במוסף, צורך שסופק לא יכול להיות גורם מניע, וברגע שצורך מסופק הוא מניע את הצורך שבא אחריו. כמו כן, התיאוריה מתייחסת אל אנשים כנבדלים זה מזה במיקומם על הסקאלה, ולכן גם מבחינת המניעים שלהם. התיאוריה מקנה חשיבות גבוהה לצרכים הגבוהים.

פירמידת המרכים של מאסלו

  • ביקורות על התיאוריה: 

פעולות של אנשים לא מתקיימות בהכרח על פי מדרג השלבים הנטען; לדוגמה, אנשים עשויים לפעול מתוך צרכים חברתיים מבלי שבהכרח “עברו דרך” הצרכים הפיזיולוגיים. בנוסף, מדרג השלבים אכן עושה סדר בחלוקת הצרכים, וכל אחד מן השלבים מצריך התייחסות. המדרג מדגיש את חשיבות הצרכים העליונים בפירמידה, אך קיימת חשיבות רבה גם לצרכים המופיעים בתחתית הפירמידה. 

 

ב. תיאוריית הצרכים של מק’ללנד  

עפ”י התיאוריה, אנשים נבדלים זה מזה בצורך המניע אותם. זיהוי נכון של צורך המניע עובד ופעולה לפיו- יוציא מהעובד את המיטב. 

שלושה צרכים: 

  1. צורך בהישג– הדחף להצליח ולהצטיין (משימות אחריות). 
  2. צורך בכוח– רצון להשפיע על עמדות והתנהגויות של אחרים, להשפיע על הסביבה; הצורך בכוח מתחלק לשני חלקים: עוצמה אישית – הצורך להשפיע על טובתי האישית, לקדם את עצמי; ועוצמה חברתית– להשפיע למען החברה והכלל. 
  3. צורך בהתחברות– צורך ביחסים בינאישיים קרובים וידידותיים.

ג. תיאוריית שני הגורמים של הרצברג

שני צירים שונים לחלוטין, ללא קשר כלשהו. 

  1. ציר 1# – נע מחוסר שביעות רצון לאין חוסר שביעות רצון. תנועה המתבססת על גורמים היגייניים: גורמים חיצוניים הקשורים לסביבת העבודה- מדיניות החברה, פיקוח, יחסים עם הממונה, תנאי עבודה, שכר, יחסי קולגות. 
  2. ציר 2# – נע משביעות רצון לאין שביעות רצון. תנועה המתבססת על גורמים מניעים (מוטביטורים) – גורמי תוכן הפנימיים לאדם ולתפקידו: הכרה, אתגר, עבודה מעניינת, גיוון, אחריות, התקדמות, צמיחה).

צרכים מוטיבטורים (פנימיים) – משפיעים על שביעות הרצון, וצרכים היגיניים (חיצוניים) משפיעים על אי שביעות הרצון.

 

עשוי לעניין אותך גם – ”כך תמקסם את יעילות ופרודוקטיביות העסק שלך- התנהגות ארגונית”

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792