איך תכבוש את עולם העסקים בעזרת הבנת לשון חברה ותרבות

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

 

 

קצת בסיס: המהפכה הלשונית (הררי, 2013):


המהפכה הלשונית אפשרה לבני אדם לשנות ולשכלל את כללי שיתוף הפעולה שלהם במהירות חסרת תקדים. כך נוצר מסלול עוקף דנ”א להתפתחות חברתית מואצת אשר פתח פער בין ההומו סאפיינס לבין יתר בני האדם ושאר מיני בעלי החיים.

להררי יש תזה שלא בטוח שהיא נכונה. הוא מציע מחשבה לגבי שפה ואבולוציה. הוא מנסה להסביר שהחזק ששרד זה מי שהיה לו את השפה. השפה בעצם נתנה לו את הכוח לגבור על האויבים שפיזית היו חזקים ממנו. ההומו-סאפיינס לטענתו, לא היו החזקים והגדולים ביותר יחסית לבני אדם/לחיות, והשאלה שעלתה היא איך אנחנו שרדנו והם לא? הוא אומר שהכוח של השפה היא ביכולת שלה לעשות מניפולציה, להתאחד כגוף שאנחנו יכולים לתקשר אחד עם השני. מסלול עוקף דנ”א- שרדנו מעל קבוצת בעלי חיים אחרת בגלל השפה, בגלל היכולת להפיק ולהבין שפה.

 

קצת בסיס: מהי שפה  

הגדרה קלאסית:

מערכת של אותות וסמלים הכפופים לתחביר. התחביר קובע את משמעותו של סימן על פי ההקשר בו הוא מופיע. מערכת כזו שנוצרת באופן טבעי מכונה בבלשנות שפה טבעית, ולפי ממצאי המחקר הבלשני, רק בבני אדם הצליחו לפתח שפה כזאת באופן ספונטאני (ולא פורמאלי) . לפיכך, למונח “שפה טבעית” יש משמעות כמעט זהה לביטוי “שפה אנושית”. 

לפי נועם חומסקי (1957):

חומסקי הוא בלשן גדול ששינה את פני התחום.

השפה היא מערכת סופית או אין סופית של משפטים שכל משפט מוגדר באורכו ובמבנהו מתוך מערכות או אוסף מוגדר של מרכיבים. השפה היא דינאמית מתפתחת ומתקדמת ומתאימה את עצמה לסביבה ולחברה.


לפי אדוארד ספיר (1921):

השפה היא תכונה אנושית ולא אינסטינקטיבית (non-instinctive) והיא קיימת כדי להעביר רעיונות רגשות ורצונות באופן וולנטרי מתוך בחירה על ידי שימוש בסמלים.  

ספיר אומר שהשפה היא דבר שנלמד באופן פורמאלי ומובנה והיא לא אינסטינקטיבית. פינקר טוען בדיוק את ההפך ואומר שהשפה היא אינסטינקטיבית.

 

מסקנות מוסכמות בשפה שצריך להכיר:

  • ייצוגית- השפה מסמלת משהו, מעבר למילה עצמה.
  • וולונטרית- אנחנו בוחרים לדבר, אנחנו בוחרים להפיק. מה שלא וולונטרי זה הרכישה- זה קורה בכל מקרה.
  • סיסטמטית- שיטתית, מובנית, היררכית. יש חוקים מאוד ברורים לכל שפה.
  • בעלת צורות שונות- יש שפה שמדברים, שכותבים, שמסמנים (שפת הסימנים). 

***חשוב להבין שקודם כל דיברנו רק אז קראנו וכתבתנו. כלומר, הדיבור קדם לכל צורות השפה שהגיעו אחריו.

חובה לדעת: מאפייני השפה:

  • שרירותית- הבחירה של מילה מסויימת לייצוג של דבר מה מסויים היא שרירותית. יש מילים יוצאות דופן, למשל: בקבוק (אונומוטיפיאה) ועוד כמה מילים בודדות. כלומר מילים שהן לא שרירותיות אך הן היוצאות מן הכלל.
  • התייחסות תוך היעדר מיקום- אין משמעות למיקום בשפה. אנחנו יכולים לדבר על משהו גם כשהוא לא נמצא. כלבים למשל, לא יכולים להתייחס למשהו שלא נמצא בקרבתם. בני האדם כן מסוגלים להתייחס לדברים כאלה בקלות וגם אין להם קושי להבין את הכוונה. 
  • יצירתית- אין סוף למה שאפשר לעשות עם השפה: עם אותיות, עם מילים, עם משפטים. אפשר גם לדבר שטויות אבל זה עדיין שפה. אנחנו יכולים לדבר דברים שהם חסרי הגיון אבל עדיין זה יהיה מובן למי ששומע אותנו. השפה מאפשרת ליצור ממספר סופי של אלמנטים, אינספור קומבינציות ומשפטים בעלי משמעות.
  • סמויה- יש נסתר. יש דברים שאינם מפורשים. אם נניח אגיד שיש לי כלב- אחרים לא ידעו איזה כלב, באיזה גודל וכו’ אם אני לא נותנת מידע מילולי על זה. כלומר, יש משהו מאוד סמוי בשפה, יש דברים חבויים בתוך המילה, בתוך הביטוי. 
  • בעלת משמעות- סמנטיקה, לכל מילה יש משמעות. יש מילים עם משמעות קונקרטית (כלב) ומילים עם משמעות מופשטת (אהבה).
  • בעלת שני רבדים- מצד אחד יש משמעות לכל מילה, לכל יחידה שפתית. מצד שני אם נפרק את היחידה הזו מבחינה מורפולוגית, נאבד את המשמעות. כלומר כל יחידה בתוך מילה היא חסרת משמעות, אך החלקים חסרי המשמעות, כשנחברם יחדיו, הם יצרו משמעות. מצד אחד יש משמעות כוללת, ומצד שני, כשנפרק את הכולל הזה נקבל חלקים חסרי משמעות. 

אז מהי בכלל תקשורת:

כל צורה של העברת מסרים בה שניים או יותר אינדיבידואלים מחליפים מסרים או מידע. 

  • תקשורת פרא- לשונית- כל מיני שיטות בהן אני יכולה להביע משהו בלי קול: שפת גוף, שפת סימנים וכו’.
  • תקשורת לא שפתית- אנחות, יללות. כל מסר שאיננו מילולי, שפתי.
  • יש גם מצב אחר- בו אנו מוציאים קולות מסויימים שאין להם מסר. למשל: נחירה. 

תקשורת או תקשור ?

כל היצורים החיים מתקשרים אך אינם עוסקים בשפה, אלא בתקשורת (דבורים רוקדות, כלבים נובחים, תוכים משננים מילים אבל לא מבינים מה הם אומרים וכו’).

סטיבן פינקר כתב ספר שלם שבו הוא מוכיח בצורה מדעית שאנחנו בעצם חברה הכי פחות אלימה מאי פעם בזכות השפה. פעם, הוא מוכיח, היינו יותר אלימים כי לא יכולנו לדבר. על כן היו יותר מלחמות. אנחנו שואלים את עצמינו האם יכולה להיות חברה יותר אלימה מאיתנו? פינקר טוען שכן.

אולם, יש לתת את הדעת גם על סוגיית האלימות המילולית- שנוצרה, כמובן, עם השפה. 

רקע חשוב, בקטנה: מפנה לשוני

מפנה שהתחולל באמצע המאה ה- 20. השפה הפכה להיות משהו ששמו לב לכוחו ומאז היא לא מובנת מאליה ולכך שיש לחקור ולהבין אותה ולשאול עליה שאלות (פישר, 2009). כך נולדה הבלשנות (חקר השפה), שניסתה להבין תהליכים כמו רכישה של שפה, מולד מול נלמד, קוגניציה ורגש.

למה שמישהו שחוקר את החברה יתעניין בשפה?

     1.שפה היא חלק ממערכת חברתית- יש תפיסה מאוד רווחת בסוציולוגיה שרואה את החברה כמורכבת ממערכות כשלכל תת מערכת פונקציה מסויימת. שפה היא תת מערכת והפונקציה שלה הנה תקשורת. זה האמצעי שלנו לתקשר אחד עם השני לאורך זמן ועל פני מרחב.

     2. המפנה הלשוני מתייחס לגילוי של השפה במדעי החברה- כלומר, תמיד ידעו שיש שפה, אך במאה ה- 20 קרתה תפנית ממצב שבו תפסו שפה כמשהו שמתאר את המציאות למשהו שגם מבנה אותה, מתפיסה של שפה כמשהו שהוא חלק מהמציאו, למשהו שאי אפשר להסתכל על המציאות בלעדיו. המציאות בלי שפה הנה כאוס מוחלט. רק כשיש לנו שפה, קטגוריות ומושגים, אפשר להתחיל להבהיר ולתת משמעות למציאות. 

יש לך עסק? כדאי שתדע: מהי חברה-


מונח המציין קבוצת אנשים המאוגדת על ידי פעילות משותפת אחת לכל הפחות. בעולם ובהיסטוריה האנושית קיימות חברות רבות הממוינות באופנים שונים. למעשה, כל צורת ארגון אנושית (לאום, ישוב וכדומה) יוצרת מפגש על בסיס כלשהו בין בני אדם ולכן יוצרת חברה מסוימת (איכילוב, 2000).

 

מגיעים לתכלס: סוציו לינגוויסטיקה – רק נשמע מפחיד:

סוציו-בלשנות הוא תחום מדעי העוסק בהשפעת גורמים חברתיים כמו נורמות תרבותיות, ציפיות והקשר, על הדרך שבה משתמשים בשפה

  • תחום זה חוקר את ההבדלים הלשוניים בין קבוצות חברתיות שונות, כמו אנשים ממוצא, סטאטוס, מגדר או רמות השכלה שונות. 
  • “הבלשנות החברתית” גם חוקרת את האופן שבו אילוצים חברתיים משפיעים על השימוש בשפה, כך שאותו אדם ישתמש בה באופן שונה במצבים חברתיים שונים (לבוב, 1969). 
  • מישלב– המישלב מתייחס למי שאנחנו מדברים אליו. אנחנו נשנה את סגנון הדיבור והשפה בהתאם למי שעומד מולנו. בארץ נושא זה הוא בעייתי משום שלאנשים אין רגישות משלבית לדעת באילו סיטואציות באילו מילים.

 

אז מהי בעצם תרבות?

הגדרה קלאסית- תרבות היא אותה שלמות מורכבת של ידע, אמונה, אומנות, מוסר, חוק, מנהגים וכל אותם הכישרונות וההרגלים שהאדם רוכש אותם בהיותו חלק מהחברה (טיילור, 1871). 

נהוג כיום לעשות הבחנה בין גילויה של התרבות, היינו ההתנהגות בפועל, ובין הערכים, האידיאלים והאמונות המשותפות לבני האדם (שהם דברים פנימיים). כך שההגדרות התרבות עוסקות כיום בעיקר באותם ערכים, אידיאלים ואמונות ולא בהתנהגות הנראית עין. 

כפי שגירץ (1973) רואה זאת (על פי רעיון של מקס וובר ב 1902) הוויית התרבות היא רשתות המשמעות שטווה האדם בעצמו והוא כעת אחוז בהם. 

 

ומה הקשר בין שפה ותרבות?

  1. השפה משקפת מציאות תרבותית- למשל, המילה “דווקא”, לא קיימת בשפות אחרות והיא משקפת את ההוויה הישראלית.
  2. השפה מכילה בתוכה זהות תרבותית- משימוש באוצר מילים מסוים אנו יודעים מהיכן האדם בא.
  3. השפה מסמלת מציאות תרבותית- אנשים מזוהים על ידי השימוש בשפה מסוימת. כלומר, אם אדם ידבר איתי בשפה האנגלית זה חלק מהזיהוי שלו ואני אוכל להסיק מספר דברים על אותו אדם.
  4. השפה עוזרת לשימור התרבות- דרך שפה התרבות מועברת מדור לדור וממקום למקום. 
  5. שפה כתלוית תרבות-  משתנה בהתאם לשינויים שחלים בתרבות.

אולי תתעניין גם ב- כך תשפיע על הלקוח- פסיכו-לינגוויסטיקה- הקשר בין שפה וחשיבה

 

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792