דו לשוניות, רכישת שפה ראשונה ושנייה – הבדלים

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

רכישת שפות

רכישה של שפה ראשונה זה התהליך הטבעי שכל רך נולד רוכש את שפתו הטבעית, כלומר את השפה שלתוכה הוא נולד – שפת אם. אנו משתמשים במילה רכישה כי אנחנו מתייחסים למצב של תהליך טבעי – זה ההיפך מלמידה פורמאלית מובנית. בבית הספר לקחו את שפת האם שלנו ולימדו אותנו לקרוא בה ולכתוב בה והתחלנו ללמוד לשון עברית, ואז התרחש תהליך פורמאלי של לימוד על בסיס הטבעי.

רכישה של שפה שנייה זה מצב של שפה שהיא מתווספת לשפה נוספת שאנחנו כבר יודעים, והיא בדרך כלל לא מגיעה לאותה דרגת שליטה כמו שפת האם, ולכן היא נקראת שפה שנייה. זו שפה שבאה בעקבות הראשונה ואנחנו לא מגיעים, לרוב, לאותה דרגת מיומנות.

דו לשוניות מתחלקת לשני סוגים:

  1. דו לשוניות מוקדמת – מצב של רכישה של שתי שפות ראשוניות באותו הזמן. זהו מצב שבו אנו שולטים בשתי שפות כיוון שאנו רוכשים באופן טבעי שתי שפות במקביל (אמא שפה אחת ואבא שפה שנייה). רכישת השפות בצורה זו נעשית ללא קושי, בתהליך טבעי.
  2. דו לשוניות מאוחרת – מצב של שליטה בשתי שפות אך אנחנו למדנו את השפה השנייה בגיל יותר מבוגר והגענו לדרגת מיומנות ששווה לשפת אימנו. כלומר אנו יודעים שתי שפות אך הן לא נלמדו באותו הזמן. יש מצבים שהשפה השנייה מגיעה לרמת שליטה כל כך גבוהה שאנו הופכים להיות דו לשוניים בגיל מאוחר.

לגבי שפה ראשונה:

עד גיל ההתבגרות השפה הראשונה נרכשת בצורה אולטימטיבית, בעוד שאחרי גיל ההתבגרות יש קושי ברכישת שפה ראשונה! זה מחזק את התיאוריה של חומסקי בשני דברים:

  1. קודם כל שיש לנו מערכת פנימית, כלומר מנגנון מולד, שכמו כל דבר מולד עם השנים הוא פחות יעיל. כל המנגנונים שנולדנו איתם לא עובדים כמו שהם עבדו לפני 20 שנה.
  2. הדקדוק האוניברסאלי של חומסקי, אותה תיאוריה שטוענת שיש בנו מערכת מולדת ללימוד דקדוק, כלומר ללימוד של מערכת שפתית מורכבת.

לגבי שפה שנייה:

כשמדברים על שפה שנייה אנו עושים הבחנה בין גיל מבוגר לבין ילדים:

  • היתרונות של ילדים על פני מבוגרים:
  1. Less is more- דווקא אותו ילד קטן שיודע פחות ומגיע עם תבנית פחות מקובעת ורואה את העולם ביחידות קטנות יותר ופחות מורכבות, זה עוזר לילד לרכוש את השפה השנייה.
  2. היתרון הפונולוגי- איכות השמיעה שלהם יותר גבוהה וטובה, לא מדובר על רמת השמיעה אלא על איכות השמיעה. הצליל שהם שומעים לעומת המבוגרים. וגם ברמת ההפקה כל המבנה של מיתרי הקולט. כלומר המבטא של הילד הצעיר יהיה יותר טוב מהמבטא של הוריו.
  3. היתרון המורפולוגי (דקדוקי)- ילדים יותר טובים עם דקדוק כי הם נולדים עם אותה יכולת להתמודד עם מערכת מורכבת מבחינה דקדוקית שעם השנים היא נחלשת. 
  • היתרונות של מבוגרים:
  1. יתרון בלימוד של אוצר מילים- המבוגר בכל זאת יודע יותר משפה אחת וחשוף לכמה שפות בעבודה, בלימודים וכו’. והאחיזה הזו בידע מוקדם של אוצר מילים עובדת לטובתו.
  2. היתרון התחבירי- תחביר = סדר המילים. המבוגרים לומדים יותר מהר את העניין התחבירי, כלומר את סדר המילים הנכון במשפט על מנת ליצור משפט קוהרנטי ואמיתי.
  • החסרון של המבוגרים:

הישענות על השפה הראשונה: העברה משפה ראשונה לשפה שנייה- אנו לוקחים את החוקים של השפה הראשונה ואנחנו עושים “העברה” לשפה שאנחנו לומדים. הדבר הזה קורה יותר אצל מבוגרים משום שהתבנית כבר יותר יציבה אצלהם, ולכן מאוד קשה להשתחרר מהרגלים קיימים.

 

בלי פאניקה: אובדן שפה

מדובר על אובדן שפה שלא אירע כתוצאה מתאונת דרכים אלא ממצב שבו אנו נוסעים למשל 30 שנה לארה”ב ואנו מאבדים, אפילו לתקופה מסוימת, את השליטה בשפת האם (לפחות באופן חלקי).

מדובר על מצב שבו השפה השנייה גוברת על השפה הראשונה. מצב שהדו לשוניות היא כבר לא דו לשונית בגלל שהשפה השנייה גוברת על הראשונה.

 

שאלה חשובה:  האם החוויה הדו לשונית של ניהול שתי מערכות מקבילות משפיעה על ביצועים לא לשוניים (כלומר קוגניטיביים)

האם הדו לשוניות מהווה יתרון קוגניטיבי? במילים אחרות האם אנשים דו לשוניים יותר חכמים מאנשים חד לשוניים. השפה היא כן.

הילד שנולד לתוך סביבה דו לשונית, מהיום הראשון שהוא יצא לאוויר העולם יש במוחו שתי מערכות שפתיות שעובדות כל הזמן במקביל, כלומר המוח שלו ערני יותר, פעיל יותר, יש קשר בין יותר נוירונים במוח. הוא מפעיל יותר נוירונים מהילד החד לשוני. 

 

אבל מה זו בעצם שליטה קוגניטיבית אתם שואלים?

  1. תשומת לב לאספקטים הרלוונטיים ביותר- המוח יודע לברור את העיקר. יש אנשים שקשה להם מאוד לעשות הבחנה בין עיקר לתפל, ושליטה קוגניטיבית מאפשרת יכולת הבחנה בין הדברים הללו
  2. ריחוק המיקוד (סינון) במידע לא רלוונטי- להיות מסוגלים להגיד למוח במה להתמקד באותה נקודת זמן
  3. מעבר “חלק” בין שני גורמים אשר דורשים התייחסות- שליטה קוגניטיבית היא היכולת שלנו לעבור מדבר אחד לשני מהר. לא מדובר רק על מולטיטסקינג, אלא על מולטיטסקינג מהיר ויעיל.

יכולת קוגניטיבית מפותחת – יכולת קטלוג גבוהה יותר, יכולת מיון גבוהה יותר, יכולת סינון גבוהה יותר, יכולת של מולטיטסקינג יעיל-ביצוע כמה פעולות בו זמנית, יכולת מיקוד, יכולת חידוד.

 

איך אנחנו יודעים את זה? (זה קשור למאמר הרביעי של ביאלסטוק)

ביאליסטוק היא חוקרת בכירה בתחום של השפעות קוגניטיביות על המוח הדו לשוני. בעזרת MRI אנו יכולים לראות מה קורה במוח של אנשים כשהם עושים פעולות מנטאליות כמו לענות על פעולות חשבון או שאלות אחרות.

המחקרים מראים שאנשים דו לשוניים מבצעים יכולות קוגניטיביות מרוכבות יותר טוב מאשר אנשים (מבוגרים או ילדים) חד לשוניים.

 

מחקר אחר שבדק ילדים משכונות מצוקה לעומת ילדים משכונות מבוססות מצא שהילד החד לשוני מהשכונה המבוססת הצליח פחות במבחן הפסיכומטרי מאשר הילד הדו לוני משכונה ענייה. הרי אנחנו כבר יודעים שיש קשר בין השכלה לבין מצב סוציו אקונומי ופה אנחנו רואים שהמצב הסוציו אקונומי לא עזר.

 

ממצאים מהמחקרים של ביאלסטוק (ממחקר שנעשה ב-2004 ואחד שנעשה ב-2005):

  • אנשים דו לשוניים יותר טובים מחד לשוניים במשימות הדורשות שליטה קוגניטיבית 
  • דו לשוניים (מילדות) מפגינים יכולות יותר גבוהות במשימות מטה-לשוניות מאשר חד לשוניים
  • דו לשוניים (מילדות) יותר טובים בשיפוט דקדוקי
  • יתרונות הדו לשוניות נשמרות בגיל מאוחר: הדו לשוניות דוחה אובדן קוגניטיבי (תלוי גיל) – כלומר דו לשוניים בלעי סיכון קטן יותר לחלות באלצהיימר מאשר חד לשוניים.

 

ביאליסטוק במאמרה מראה מספר ניסויים שהיא עשתה שהממצאים היו כפי שכתוב לעיל.

היא מדברת על שני ניסויים מרכזיים שמתייחסים למשימות של ילדים דו לשוניים מול ילדים חד לשוניים.

חשוב לשים לב במאמר שלה למשמעות של הממצאים של הניסוי (כתוב לעיל)

 

זהו המוח הדו לשוני:

גורמים מבניים לעומת גורמים פונקציונאליים:

  • מה המבנה של המוח הדו לשוני?
  • האם המוח הדו לשוני שונה מבחינת ארגון הנוירונים מהמוח החד לשוני?
  • האם למוח הדו לשוני יש שתי מערכות נוירונים עבור שפת האם ועבור השפה השנייה (בקרב דו לשוניים “מאוחרים”)?
  • השאלה המעניינת היא איך אדם שהוא דו לשוני יכול לשלוט בשפות שלו והוא לא מתבלבל במהלך משפט? כלומר איך אנחנו שולטים במערכות הללו?

ממצאים ראשוניים:

  • מבנה המוח יכול להשתנות עקב רכישה/למידה של שפה שנייה
  • בקרב דו לשוניים “מאוחרים” המבנה של מערכות הנוירונים שונה משפה לשפה
  • דו לשוניים מלידה משתמשים באותה מערכת של נוירונים

אולי יעניין אותך גם – שפה ומציאות-  כך ניצור מציאות באמצעות שימוש בשפה

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792