כך תשפיע על הלקוח- פסיכו-לינגוויסטיקה- הקשר בין שפה וחשיבה

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

 פסיכו-לינגוויסטיקה- הקשר בין שפה וחשיבה

 

הפסיכולוגיה של השפה, הנו תחום העוסק בעיבוד של שפה. התחום עוסק בקשר בין שפה והמח האנושי, בין שפה וחשיבה. זהו תחום בינתחומי ורב-תחומי אשר נחקר על ידי חוקרים מפסיכולוגיה, מדעי המוח ובלשנות.

 

שפה וחשיבה:

  1. ריאליזם לשוני- ניתן לתרגם משפה לשפה.
  2. יחסיות לשונית- גישה לפיה לא ניתן באמת לתרגם- נהוג לחלק אותה לשתי רמות:
  • יחסיות לשונית (linguistic relativism).
  • דטרמיניזם לשוני (linguistic determinism). 

קצר וקולע – שפה, התנהגות ותפיסתו את העולם:

התנהגות-

  • איך הקטגוריות של השפה שלי תשפענה על האופן שבו אמיין חפצים?
  • איך הקטגוריות של השפה שלי תשפענה על האופן שבו אעשה הבחנות? למשל, צבעי קיר. יש המון סוגי לבן. האם אנחנו רואים את ההבדלים האלה כי יש שמות לכל לבן או שמא יש שמות לכל לבן כי אנחנו שמים לב באמת להבדל.

העולם-

אנו לעיתים מדברים על מערכת לשונית ש”יוצרת את המציאות”. אם כך:

  • שפות נבדלות באופן שבו הן מתארות את המציאות הפיזית.
  • אולם, השפה מבטא מושגים שבני האדם יוצרים – מושגים שנמצאים בקהילה מסוימת.

כלומר, מצד אחד יש לנו שפה שמייצרת מציאות (פיזית), מצד שני מציאות שמייצרת שפה. מדי יום האקדמיה ללשון ממציאה מילים חדשות. למעשה יש כאן שני תהליכים מקבילים שקורים ביחד והשאלה היא איזה מהתהליכים הוא דומיננטי יותר.

 

למי שרוצה להצליח: הוגי האסכולה הדטרמיניסטית

  • אדווארד ספיר- העולם האמיתי בתת מודע  נוצר על בסיס השפה שאותה קבוצה מדברת. השפה יוצרת את המודעות שלנו, את המציאות שלנו, החשיבה שלנו. זה לא רק האופן שבו בני אדם מתקשרים זה האופן שבו הם מנתחים את הטבע. השפה זה לא רק כלי להעביר מסרים אלה כלי שמכתיב את אופן החשיבה שלנו.
  • בנימין לי וורף- דוברי שפות שונות תופסים את העולם באופן שונה כיוון שהשפה מכתיבה להם תפיסות מבניות שונות.  כל שפה היא שיטה שונה מהשפה האחרת, שבתוך שיטה זו חבויה תרבות וחברה שונה. למעשה, השפה היא זאת שקובעת את האופן שבו אנחנו נבחין בדברים, נזניח דברים אחרים, נקבע מערכת קשרים בין דברים שונים. השפה בונה את המודעות שלנו. 

 

ההיפותזה של ספיר וורף:

  • בנג’מין וורף, אבי ‘תורת היחסות הבלשנית’, לצד מורו, הבלשן והאנתרופולוג אדוארד ספיר, היו הראשונים אשר חקרו את הקשר בין חשיבה ושפה והפכו אותו לקשר אמפירי.
  • היפותזת ספיר- וורף קובעת, כי קיים יחס ישיר בין הקטגוריות הלשוניות של השפה בה אדם מדבר, לבין האופן שבו אותו אדם מבין את העולם ומתנהג בו. כלומר, בני האדם אינם חיים לבד בעולם אובייקטיבי של פעילות חברתית, אלא הם נתונים במידה רבה לחסדיה של השפה הספציפית, שהפכה למדיום הביטוי בחברה שלהם.
  • לדידם של ספיר ווורף, זו טעות להניח שאדם מסתגל למציאות בלי שימוש בשפה וששפה היא רק אמצעי מקרי לפיתרון בעיות ספציפיות של תקשורת ורפלקציה. על פי החוקרים, המערכת הלשונית המצויה ברקע של כל שפה איננה אך ורק כלי שעתוק לביטוי רעיונות, אלא היא עצמה המעצבת של הרעיונות, היא התוכנית ומורת הדרך לפעילותו המנטאלית של היחיד, לאופן שבו הוא מנתח את רשמיו ולדרך שבה הוא עושה סינתזה לנכס המנטאלי שהוא סוחר בו.

 

ספיר ווורף ניתבו את השערתם על הקשר שבין שפה, מחשבה ותרבות לשני רעיונות מרכזיים: הגרסה המתונה-רלטיביזם לשוני והגרסה הקיצונית- דטרמיניזם לשוני:

  1. רלטיביזם לשוני (גרסא מתונה)- זרם מתון, אשר מתבסס על הנחת היסוד כי השפה משפיעה על החשיבה. גרסא זו טוענת אין דרך אחת לחלק את העולם באמצעות שפה. כל שפה עושה את זה בצורה שונה. שפות של תרבויות שונות הן לא רק צלילים שונים אלא כל אחת מהן הנה מערכת של ייצוגים שונים שלא בהכרח מקבילים אחד לשני. כלומר, יכולות להיות מילים בשפה מסוימת שאין להן מילים מקבילות בשפה אחרת. לשפות שונות אוצר מילים שונה, ולעיתים קרובות, הבחנות שקיימות באוצר מילים של שפה אחת, אינן קיימות בשפה אחרת. כך לדוגמא, שפת הטרהומרה לא מסוגלת להבחין בשמות של צבעים כמו “כחול” או “ירוק” באותו אופן כמו השפה האנגלית ובשפת האינואט של האסקימוסים ניתן למצוא מילים רבות יותר ל”שלג” מאשר בכל שפה אחרת. וורף טוען שכתוצאה מהחלוקה הלשונית של סוגי השלג בשפת האינואט, האסקימואים מסוגלים להבחין ולתפוס סוגים רבים יותר של שלג מאדם הדובר שפה אחרת  פרט להיבט הלקסיקוני (אוצר מילים), הבדלים בין שפות, ניתן לראות גם בהיבט הדקדוקי. כך למשל המילה “מוות” ברוסית היא נקבה ובגרמנית זכר, ובהתאמה, ציירים רוסים רבים ציירו את המוות כאשה והציגוהו כמלא מסתורין, בעוד שציירים גרמנים העדיפו לציירו כגבר ולתארו כמפחיד ומסוכן. בהקשר זה הדגיש וורף את שפת ההופי, בה אין צורות דקדוקיות, מבנים לשוניים או ביטויים המתייחסים ישירות ל”זמן”, “עבר”, “הווה” או “עתיד”  ולכן תפיסת הזמן ותמונת העולם של דוברי שפה זו, היא ייחודית.
  2. דטרמיניזם הלשוני (גרסא קיצונית)- גרסא קיצונית יותר הטוענת כי השפה אינה רק משקפת תרבות או מקדדת ‘זווית ראיה’ מסוימת על המציאות, אלא קובעת את אופן החשיבה ואת דרך ההסתכלות על העולם. על פי גרסה זו, השפה מטווה לאדם את המציאות בהתאם לחברה ולתרבות בה הוא חי, והוא לא מסוגל לתאר, להבין ולפרש דברים אשר אינן מוגדרים בשפה שלו.

 

התיזה הקיצונית של ספיר-וורף לא מצאה תמיכה במחקרים. כלומר, השפה אינה קובעת את החשיבה שלנו. אולם, אם נחבר את שתי הגרסאות יחד, נוכל לומר שהשפה משפיעה על האופן שבו אנו חושבים. שילוב הגרסאות מוביל למסקנה כי כל תרבות יוצרת שפה שונה, והשפה היא זו שטווה דרכים מרובות להסתכל ולבחון את המציאות.

 

אולי תתעניין גם ב- שפה ומגדר –  למי נדבר ואיך נדבר

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792