שפה ומגדר –  למי נדבר ואיך נדבר

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

 

מין VS מגדר – הבדלים ומשמעויות 

מין זו הגדרה ביולוגית שנקבעת לפני הלידה. מגדר מתייחס לקטגוריה חברתית שמתייחסת להתנהגות. 

דוגמא: לפי מין – כסא באופניים של גבר הוא צר ושל אישה הוא רחב כי יש לה אגן רחב יותר.

לפי מגדר- יש אופניים שהם עם או בלי ראמה כי יש חברות שבהן אישה חייבת ללבוש חצאית כשהיא רוכבת על אופניים, ולכן יש גם אופניים ללא ראמה. אין סיבה ביולוגית לכך שאישה לובשת חצאית.

המושג ‘מגדר’-

המושג ‘מגדר’ הוצע במקום המושג ‘מין’ כדי לשמש יסוד לדיון ביקורתי על אודות ההרחבה של המין הביולוגי להסדרים חברתיים וכינון של הדיכוטומיה החברתית בין זהויות והתנהגויות של גברים ונשים. המשמעות התיאורטית של המושג עברה שינויים עם התמורות שחלו בתיאוריות הפמיניסטיות, אולם התפיסה של מגדר כהבניה חברתית שזורה עדיין בתיאוריות פמיניסטיות שונות (הרצוג, 2009).

לפי הרצוג, באופן פרדוקסאלי עם חלחולו של המושג לשיח האקדמי והציבורי, מופקע בהדרגה המימד הביקורתי והמאתגר של המושג כמעוגן בתיאוריות פמיניסטיות ביקורתיות. משתמשים במונח שהוא “נכון פוליטית”, אך לרוב ללא אימוץ ההנחות התיאורטיות המתריסות שביסודו. בדרך זו מנוכס המושג לתוך עולם דעת המציג עצמו אוניברסלי, אובייקטיבי ועיוור מינים. 

הרצוג טוענת שניכוס המושג ומיסוס משמעותו המקורית מאפשרים את דחיקתה של העמדה הפמיניסטית לשולי השיח האקדמי תוך תיוגה כאידיאולוגית ובו בזמן מתאפשר המשך שעתוק משטר הדעת הממגדר בתוך השיח האקדמי והציבורי. 

מבנים בשפה בהקשר מגדרי

  • האם ההבדלים בשפה בין גבר לאישה הם סקסיסטיים? 
  • האם גברים ונשים משתמשים בשפה באופן שונה?

מה מייצג המותג שלך? 

שים לב: שפה סקסיסטית (Wareing, 2004)

  • שפה סקסיסטית מייצגת גבר ואישה לא בצורה שווה. 
  • שפה סקסיסטית מעניקה זכויות רק למין אחד. 
  • שפה סקסיסטית מייצגת סטריאוטיפים כלפי גברים ונשים.
  • אפשר להתמקח אם שפה היא סקסיסטית כלפי גברים או רק כלפי נשים. הנחות היסוד:
  • לגברים יש עדיפות בחברה מבחינת תעסוקה, משכורת, ייצוג פוליטי, כוח.
  • ישנה אלימות רבה נגד נשים. 
  • יותר קל להקטין אישה בעזרת שפה מאשר גבר. מכיוון שיש לגברים יותר שוויון וכוח, יותר מחקרים בדקו כיצד שפה מקטינה נשים.

באיזה אופן האנגלית היא שפה סקסיסטית?

רוב המחקר נעשה באנגלית. בעברית זה פשוט כיוון שיש לנו זכר ונקבה ויש לנו צורה מסומנת ולא מסומנת (ילדים = ילדים וילדות). 

השפה העברית היא סקסיסטית בכך שאם אנחנו רוצים להפוך ילד לנקבה אנחנו מוסיפים ‘ה’. באנגלית לעומת זאת אין לשמות עצם, לפועל ולצורות אחרות התייחסות מגדרית. 

איך שפה יכולה להיות סקסיסטית?

כדי לקבוע אם השפה היא מטבעה סקסיסטית, נבדוק בשפה סימטריות מול א-סימטריות באוצר המילים. 

  • דוגמא לסימטריה- Horse זה גם זכר וגם נקבה. בקרב בני אדם, המונחים הג’נרים מתייחסים לאנשים זכרים. העמימות סוחפת אותנו להימנע מהפרדה בין הדברים. 
  • דוגמא לא-סימטריה- השימוש בתארים וכותרות לגבר ואישה הם א-סימטריים.

 

דוגמא לא- סימטריה ((Wareing, 2004

  • הכותרת של גבר היא Mr.  והכותרות של אישה Miss/ Mrs./ Ms. התארים של האישה מתייחסים לגילה או להיותה רווקה או נשואה. לגבר יש כותרת אחת ואי אפשר לנחש מה הסטאטוס שלו. זהו חוסר שוויון לגבי נשים. אם אישה תרשום שהיא Ms.  החברה לעיתים תחשוב שהיא גרושה או פמיניסטית (או שניהם). 
  • הכותרות של הסטאטוס של האישה נשארו מהימים שהאישה הייתה רכוש של אביה ונמסרה לבעלה. 
  • במאה ה-20 האישה קיבלה הרבה זכויות, אך בשפה עדיין יש הבדל בהגדרת הסטאטוס שלה. 

צורות מסומנות ולא מסומנות

  • כדי לקבוע אם השפה היא מטבעה סקסיסטית, נבדוק צורות מסומנות ולא מסומנות בשפה.
  • המונחים של זכר בדרך כלל לא מסומנים. לדוגמא: מלצר יכול להיות מלצר או מלצרית, אבל מלצרית יכולה להיות רק מלצרית.
  • זכרים הם ללא סיומות (unmarked), ועל מנת להתייחס לנקבה צריך להוסיף סיומת (marked). לדוגמא: Lion- lioness, Waiter- waitress, Host- hostess, Actor- actress. כל המילים שהן ללא סיומת מתייחסות גם לגבר וגם לאישה. הסיומת ess  הופכת את זה לכך שזה יתייחס רק לאישה.

היום יש שינוי ומשתמשים במילים גם ללא הסיומת. יש תפקידים שבהם המילה היא גם לגבר וגם לאישה, כמו רופא, פרופסור, מנתח. אולם, יש שמדגישים כשזה רופאה מנתחת או אח זכר ולא אחות. כשמדגישים שהמנתח היא אישה ולא גבר מתכוונים שהנורמטיבי זה גבר במקצוע הזה. הזכר בשפה זה הנורמטיבי. אישה בתפקיד כזה זה לא רגיל ולכן זה סקסיסטי. 

המעטה סמנטית

ישנם מונחים שמשתמשים בהם רק לאישה ולא לגבר וזה ממעיט מערכה.

  • MASTER – הכוונה הנה לבוס ולאיש בעל כוח. 
  • MISTRESS – הכוונה הנה לפילגש. לפילגש יש פחות כוח מבוס וזה ממעיט בערך האישה. זוהי התייחסות סקסיסטית לאישה כפילגש, מאהבת שתפקידה זה לספק סקס.
  • Sir & Madam אלו הן מילים שמעידות על מעמד גבוה, אך  Madam זו גם מילה למנהלת של בית זונות. 
  • Bachelor- רווק, spinster- רווקה, old maid- בתולה זקנה. שלושת המונחים מתייחסים לאנשים לא נשואים. בשנים האחרונות כמעט לא משתמשים בשני המונחים האחרונים בגלל משמעותם השלילית. לרווק (Bachelor) יש קונוטציה חיובית לגבי גבר שחיי חיים טובים ולא “תפסו וקשרו” אותו. השניים האחרים רומזים על אישה זקנה שלא מצליחה לתפוס גבר. סימון של אישה כרווקה דומה לסימון של ess בסוף מילה.

כל הדוגמאות הנ”ל מראות על חוסר סימטריה בשפה שממעיטים מערך האישה לעומת הגבר. האישה היא רכוש של הגבר. יש חוסר שוויון בין גברים לנשים והאישה נתפסת הן בעיני הגבר והן בעיני האישה כחסרת שליטה על חייה. 

סקסיזם בשיח

הסקסיזם יכול לבוא לידי ביטוי גם במשפט או בטקסט ארוך יותר. 

  • בכתבי הכנסייה שהתייחסו בחוסר אהדה לויקינגים, נכתב שהויקינגים היו מכורים לשתייה, גרגרנות ונשים.
  • במסעדות יוקרה מתייחסים לאורחים כאל Guests במסעדות אלה מחזיקים קוד לבוש מכובד לגברים ומחזיקים ג’קטים ועניבות למקרה שגבר יגיע בלעדיהם. לנשים אין התייחסות בכלל בכל העניין הזה. 

יש בשפה עלבונות ישירות והערות שגורמות לחוסר שוויון ומכוונות רק כלפי נשים. מדוע ברדיו  BBC טקסי פרסום כמו האוסקר מקבלים כיסוי כה רחב? זה בגלל שאנו יכולים לראות שחקניות יפיפיות ושחקנים מעניינים. יש הדגשה על המראה החיצוני של נשים לעומת האישיות של גברים. לדוגמא: בהגדרת תכונות של שוקולד מדגישים את הגבריות של השוקולד – שוקולד חום כהה, מאצ’ו. בפרסום שוקולד חדש בעטיפה בצבע כחול כהה יש עיגול אדום (כמו אסור לעשן) וכתוב על השוקולד לא לבנות, אי אפשר להשיג בוורוד. השיווק של השוקולד המעיט בערך האישה והמפרסמים לא פחדו לשווק משהו שמונע מנשים לקנות אותו (Wareing, 2004).

 

האם גברים ונשים מדברים באופן שונה?

  • יש סטריאוטיפ שנשים מדברות יותר מגברים. 
  • אנשים אומרים שנשים לא מפסיקות לדבר. 
  • ישנן מילים שמתייחסות לשיחות של נשים, כמו רכילות, פטפוט, נדנוד- YAK YAK. כל הכינויים רומזים על כך שנשים מדברות הרבה, אך הדברים שלהן חסרי ערך או משמעות חשובה. 
  • במחקרים שנערכו בארה”ב, בריטניה וניו זילנד נמצא שיש הבדלים דרמטיים בדרך שגברים ונשים מדברים.
  • למרות הסטריאוטיפ, התברר שגברים ונשים מדברים באותה מידה ולעיתים נמצא שגברים מדברים הרבה יותר מנשים. אך למרות תוצאות המחקר, האמונה שנשים מדברות יותר מראה שוב על חוסר ההערכה לפעילות הנשית. 

כמות השיח-

  • ספנדר (2003) מתייחסת למחקר ולאמירה שנשים משוחחות יותר בקבוצות של נשים בעוד גברים משוחחים יותר בשיחות של מינים מעורבים (גברים ונשים). 
  • ספנדר טוענת שבשיחה מעורבת של המינים גבר מדבר פי שניים מאשר אישה. 
  • ספנדר מצאה שאם אישה דיברה בשיחה מעורבת שליש מהזמן, האחרים התייחסו לדברים שלה כפטפטנות ואמרו שהיא דיברה יותר מידי. 
  • בכיתה בנים מדברים יותר בפני כל הכיתה מאשר בנות ובכך מקבלים יותר זמן התייחסות מהמורה. 

 

איך “תדבר את המוצר שלך” לגבר ואיך לאישה – 

הבדלים בין המינים בשיח:

  • אחד הממצאים מהמחקר מתייחס למגדר ולאופן שבו גברים מתערבים בדברי נשים. גברים מתערבים יותר בדברי נשים מאשר בדברי גברים אחרים. גברים עושים זאת יותר מאשר שנשים מתערבות בדברי נשים. הממצא שגברים מתערבים תכופות בדברי נשים מראה שגברים חושבים שיש להם זכות רבה יותר לדבר מאשר לנשים בשיחות שהמינים מעורבים ונשים מתנהגות כאילו יש להן פחות זכות לדבר.
  • המחקר גם גילה שנשים בשיחות חד מיניות יחפפו יותר לדברי אחרות מאשר גברים בשיחות גברים. חפיפת דברים בשיחה שונה מהתערבות והפרעה בשיחה מכיוון ששניים או יותר מדברים על אותו נושא בו זמנית מבלי לפגוע בזכותם של האחרים לדבר. נשים מעריכות שיתוף בשיחותיהם בעוד גברים מרגישים חוסר נוחות. 
  • תמיכה גבית- המחקר  (Wareing, 2004)מציע שנשים יותר פעילות מגברים בתפקידים תומכים בשיחה. נשים נותנות יותר back channel support . זוהי תמיכה מילולית ובלתי מילולית שמאזינים נותנים לדוברים. מאזינים יכולים להגיב באמ/אההה/נענוע ראש/חיוך/שפת גוף. לנשים יש חוש מתי יש צורך בתמיכה גבית וכך מאזינים מרגישים שמקשיבים להם. מאזין שלא מקבל תמיכה גבית מרגיש חסר ביטחון, מהסס וחוזר על דבריו עד להפסקת הדיבור. 
  • החמרה והמתקת צורה- נשים משתמשות בשפה יותר דלילה ועדינה, משתמשות בפעלי עזר כמוshould, could, would, may, might , כך שהן נשמעות שהן אינן בטוחות במה שהן אומרות. מילים נוספות הן perhaps, really, maybe. יש הטוענים שנשים מדברות בשפה כזו כי יש להן פחות ביטחון עצמי מאשר לגברים. נשים רוצות למנוע קונפליקט ולכן מבנה הדיבור שלהן פחות ישיר וגורם לפחות עימותים. הדבר לא קשור לשפה אלא לביטחון עצמי. 
  • התפתחות נושאית- יש הבדל בין גברים ונשים בנושאים שבוחרים לדבר עליהם. נשים מדברות יותר על נושאים אישיים כמו משפחה, רגשות וחברים. שיחות נשים מתמקדות יותר בהתפתחות ותחזוקת היחסים בין הדוברים, בהחלפת פרטים אינטימיים והאזנה תומכת. גברים מדברים על נושאים פחות אישיים ומעדיפים לשוחח על עובדות או ידע טכני כמו כדורגל, מכוניות. נושאים אלה דורשים פחות גילויים אינטימיים ומטרת השיחה היא לא אינטימיות אלא פשוט החלפת מידע. 

שאלה: מדוע ההבדלים הללו קיימים?

  • יש הבדלים של שפות שונות, דיאלקטים שונים והבדלים שיש בין אנשים שחיים במקומות גיאוגרפיים שונים. 
  • גברים ונשים לעומת זאת גדלים באותן המשפחות, הולכים יחד לבית ספר, עובדים יחד ונפגשים חברתית. 

 

תשובה: מודל הדומיננטיות

  • הסבר אחד להבדלים הללו מתייחס לשוני בכוח שבין גברים לנשים. לגברים יש יותר כוח פיזי, כלכלי והיררכי במקום העבודה. הדרך שבה אנו מדברים יכולה להיות השתקפות של השוני החומרי בין המינים. מחזקים את השוני ועושים אותו נורמטיבי וטבעי בסדר של הדברים.
  • החוקרים פישמן ודה-פרנסיסקו (1991) מצאו שההבדלים הללו בלטו יותר בישיבות עסקיות שבהן נשים התלוננו שקשה להן לקחת את הפיקוד בשיחה, שבישיבה התערבו יותר בדבריהן ושהנקודות שהן העלו קיבלו פחות התייחסות רצינית מאשר דברי הגברים. 

 

תשובה לתשובה: מודל השוני

  • יש בעיה עם תיאורית הדומיננטיות שמציגה את כל הנשים כקורבנות חסרות כוח ואת הגברים כמזלזלים בנשים. תיאורית השוני היא מענה לקשיים הללו. תיאורית השוני מציעה שגברים ונשים מפתחים סגנונות דיבור שונים וזה קשור להפרדות בחיים. 
  • דבורה טאנן (2000) טוענת שיש קבוצות משחק חד מיניות כילדים וגם חברויות בבגרות הן מאותו מין וזה מה שמניע גברים ונשים ליצור תרבות שונה שבה לכל אחד יש נורמות תת תרבותיות, חוקי התנהגות וחוקי דיבור. 
  • בתוך תתי הקבוצות גברים ונשים משוחחים בנורמות שעובדות היטב. נשים מחפשות בקבוצות נשים אינטימיות, שוויון, הבנה, תמיכה ואושר. גברים מחפשים בתת התרבות שלהם סטאטוס ועצמאות ופחות מוטרדים מחוסר שוויון ביחסים שלהם עם גברים. כשגברים ונשים משוחחים ההבדלים בתת התרבות גורמים לחוסר הבנה בשיחה. יש שמייחסים זאת להבדלים ביולוגיים, הבדלים הורמונאליים – גברים יותר אגרסיביים מנשים.
  • בנות מקבלות הערכה בגיל צעיר לנימוס והתייחסות לצרכים של אחרים לפני שלהם. בנות מקבלות ביקורת כשהן שובבות יותר מבנים. בנים מקבלים תשבחות על רוח פעילה. כל זה מכין נשים להיות יותר חלשות חברתית מגברים. 
  • החולשה של שני המודלים היא שהם מניחים שכל הנשים דומות, מדברות באותו אופן ובעלות אותן ציפיות ממערכת יחסים. בקרב נשים ובקרב גברים יכול להיות שוני בהתנהגות, תלוי בגורמי הרקע ועוד. 
  • כשתינוקות רק נולדים, קשה להבדיל בין בנים ובנות כשהם לבושים באופן זהה. אך ברב התרבויות כבר מלבישים תינוקות על פי המגדר שלהם, יש צבעים לבנים וצבעים לבנות. כך כמעט ולא מלבישים בן זכר בורוד. אנו משתמשים בבגדים ובסממנים פיזיים שיש לנו עליהם שליטה כמו תכשיטים, תסרוקות ואיפור כדי לסמן את המין שלנו. יתכן שגברים ונשים מאמצים סגנונות של דיבור כחלק מהתהליך של ייצוג המין שלהם לעולם. 

האם השפה מחזקת את השוני או שהשוני הביא לשפה את ההבדל? 

ביקורת על שני המודלים-

    • החולשה של שני המודלים היא שהם מניחים שכל הנשים דומות, מדברות באותו אופן ובעלות אותן ציפיות ממערכת יחסים. המודלים לא לוקחים בחשבון שבקרב נשים ובקרב גברים יכול להיות שוני בהתנהגות, בגורמי הרקע ועוד.
  • כשתינוקות רק נולדים, קשה להבדיל בין בנים ובנות כשהם לבושים באופן זהה. אך ברוב התרבויות כבר מלבישים תינוקות על פי המגדר שלהם, יש צבעים לבנים וצבעים לבנות כך כמעט ולא מלבישי בן זכר בורוד. אנו משתמשים בבגדים ובסממנים פיזיים שיש לנו עליהם שליטה כמו תכשיטים, תסרוקות ואיפור כדי לסמן את המין שלנו. יתכן שגברים ונשים מאמצים סגנונות של דיבור כחלק מהתהליך של ייצוג המין שלהם לעולם. כלומר, ההבדלים הם לא רק ביולוגיים, אלא נובעים מתוך המציאות שאנחנו גדלים בה. זה לא משהו שאנחנו מחליטים לגביו או בוחרים בו. 
  • החוקרות מסכימות שישנו שוני בין גברים ונשים. העניין הוא- האם השפה מקדמת את השוני הזה ומשתמשת בו לרעה? האם השפה מקדמת ומחזקת את השוני או האם השוני הביא לשפה את ההבדל? זו השאלה המרכזית.

אולי תתעניין לקרוא על – הקשר בין שפה, רגש ויישוב סכסוכים –  כך תעשה זאת בעצמך

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792