מוסדות התקשורת ואימפריאליזם תרבותי – על מניעי הצריכה של הלקוח ב’

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

אולי תרצה להתחיל מחלק א’ של המאמר

שתכירו- אפקט האמריקניזציה

  • יש חוקרים הגורסים שהאמריקניזציה של ישראל ביטאה את השתחררות החברה הישראלית מהאתוס החלוצי שהאדיר צניעות והסתפקות במועט והיה אנטי חומרני במובהק.
  • האמריקניזציה סימנה את הפיכת החברה הישראלית לחברת שפע. האמריקניזציה של ישראל פירושה סוף עידן הציונות האידיאולוגית והמחויבות לערכים קולקטיביים ותחילת עידן האינדיבידואליזם

גרף המראה את התרחקותם של הרופאים מהמקצועות השונים

בעבר הערך המוביל בישראל היה אידיאולוגיה, אך עם השנים הוא איבד את מקומו לטובת ערך הכסף. 

דוגמא מעולם הרפואה: אנשים רוצים ללכת להיות מנתחים פלסטיים בשל הכסף הטמון בכך. כל מקצוע ברפואה שמתבסס על אידיאולוגיה השתנה לחלוטין.  *כל ההתמחויות שדורשות יותר אידיאולוגיה ופחות תועלת למעשה נעלמות. למחלקת פגיות אין היענות מצד הרופאים כי זה משהו שהתועלת שלו קטנה יותר. רופא המתמחה בפגים מקבל 12,000 בחודש ורופא פלסטי מקבל פי שלוש. ולכן החשיבה שלנו משתנה-מעבר מאידיאולוגיה לחשיבה על הכסף.

 

כתבה מתוך כלכליסט

הפגיות בישראל ככורעות תחת העומס, 27 בספטמבר 2010, אבל הבעיה האמיתית נעוצה בסיבה אחת פשוטה להפליא: כסף. כשרופא ילדים מחליט ללכת להתמחות נוספת ברפואת ילדים, פרוסות לפניו אפשרויות אטרקטיביות הרבה יותר מבחינה כלכלית. במקום להעביר את חייו המקצועיים בין אינקובאטורים ומוניטורים בבית חולים ציבורי, הוא יכול ללמוד אנדוקרינולוגיה (טיפול בבעיות הורמונליות), גסטרואנטרולוגיה (בעיות במערכת העיכול) או נוירולוגיה, מה שיאפשר לו לפתוח קליניקה פרטית או לעבוד במרכז רפואי פרטי כמו אסותא. 

 

דוגמא מעולם המורים: בעבר שכר המורים לא היה כה חשוב,  כי להיות מורה היה שליחות. היום יש דגש רב על השכר. ישראל היא יצאנית המוחות הגדולה ביותר בעולם. הסיבה שיש אקדמאים ישראלים רבים בארה”ב היא משום שהם הולכים בעקבות הכסף.

 

  כיצד יכולה אמריקניזציה להפריע להתפתחות תרבותית עצמאית?

  • ב-2006 הייתה פריחה של טלוויזיה ישראלית, כמו למשל “בטיפול”, “מרחק נגיעה”, “מסודרים”, “אהבה זה כואב”, “האקס המיתולגי” וכו’. פורמטים ישראלים נמכרו לארה”ב. כעבור שנה עשו ייבוא לאח הגדול והישרדות ובכך הרגו את היצירה הישראלית.
  • בישראל לא היה קיים prom. זה יובא מארה”ב בתוכניות כמו בוורלי הילס. מנהל בית ספר ברמת השרון מעביר ביקורת. הוא אומר שהרצון שלנו להידמות לאמריקה הופך את הילדות לחוויה משועתקת. הנשף הגדול הופך לחלק מהביוגרפיה המפוברקת שלנו.
  • מגזינים כמו בלייזר הם העתקה ממגזינים אמריקאים. 
  • גם באינטרנט האמריקאיים שולטים.

מה אפשר לעשות – פעולות יזומות נגד אימפריאליזם תרבותי

  • קנדה: חוקק חוק כי 45% מכל התוכניות צריכות להיות קנדיות במקור. כתוצאה מכך, הצליחו לשכנע את הממשלה שהמגזין ספורט אילוסטרייטד יחשב כקנדי.
  • צרפת: נותנים הלוואות ללא ריבים לאמנים מקומיים, מסבסדים את תעשיית הקולנוע ומגבלים את מכסת הסרטים האמריקאיים המותרים.

 

ביקורת על האימפריאליזם התרבותי ועל האמריקניזציה

  • הקהל האקטיבי- המחקר על הפרשנות התרבותית- מחקר קבלה של דאלאס/ליבס וכץ- 

מחקר שנערך בנושא התקבלות של התוכנית דאלאס, גילה כי צופים בעלי רקע שונה קיבלו את המסר מהתוכנית באופן שונה. הצופים נתנו לכל דמות כינוי משלהם. היה הבדל בין השם שהערבים, הקיבוצניקים או האמריקאים קראו לדמות. גם למה שהדמויות עשו כל אחד נתן פירוש שונה. כאשר שאלו את הנשאלים האם עושר שווה אושר, הם ענו בצורות שונות. הקיבוצניקים אמרו שלא, העולים מרוסיה אמרו שזו מזימה קפיטליסטית. הקהל הוא אקטיבי– אין אפקט אחיד, קבוצות מסוימות באוכלוסייה יתנגדו בהתאם לסולם האמונות שלהם.

דוגמא נוספת: האם בני יואינג מאושרים? קיבוצניקים שצפו בתוכנית נהנו לראות כי הכסף של בני משפחת יואינג לא הביא להם אושר, בעוד שצופים ממוצא מרוקאי סברו כי הכסף גרם לבני יואינג להיות מאושרים. עולים מרוסיה סברו כי התוכנית היא בקורת עצמית קפיטליסטית ורואים בסדרה הוכחה כי האמריקאים חסרי ערכים וחסרי תרבות.

להמשך לחלק ג’, לחץ כאן

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792