מבנה המדיה בישראל – חלק ב’ – הסיבות לכישלון השידור

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

אולי תרצה להתחיל מחלק א’ של המאמר על  – מבנה המדיה בישראל 

 

 

הסיבות לכישלון השידור המסחרי-ציבורי במדיה

שוק הפרסום המקומי קטן בהשוואה להיקף התוכן המיוצר בטלוויזיה.

חשבו שעוגת הפרסום הולכת לגדול אך בפועל זה לא קרה, נוצר מצב שבו  חדשות 22 ו- חדשות 10 נמצאים בין הפטיש לסדן, הם עלולים להתמוטט. יחד עם זאת חשבו שמפרסמים ישקיעו יותר כסף וכתוצאה מכך עוגת הפרסום תגדל ויהיה נתח לכל הערוצים, אך מה שקרה הוא שהתחרות ירדה ולכן הפרסום ירד. בארץ התאגידים מוציאים פחות כסף per אדם מאשר בארצות אחרות. הסיבה לכך היא שבארץ יש מעט מוצרים ואין הרבה תחרות. למשל בארץ יש רק פפסי וקוקה קולה, אבל בארצות אחרות יש הרבה יותר חברות שמשיקות את אותו מוצר! 

מבנה המדיה שליטת המונופולים בטלוויזיה

אחד ההסברים המקובלים לעיוות זה הוא כי התחרות הנמוכה בשווקים מרכזיים, כמו בנקים וסלולר, מאפשרת לשחקנים גדולים במשק לצמצם את היקף השקעתם בפרסום. “אכן, אנו רואים לכך אינדיקציות, שכן בשווקים שבהם התחרות גבוהה יותר ההוצאה על פרסום גדלה”, אומר תשובה.

מבנה המדיה בישראל נתוני הפרסום לשנת 2010
מבנה המדיה
  • אפקטיביות נמוכה

הסבר מקובל נוסף הוא כי האפקטיביות של הפרסום בישראל נמוכה, מכיוון שבערוצי הטלוויזיה המסחריים לא מתאפשר פילוח של הקהל ומיקוד של הפרסום. בארה”ב, ריבוי ערוצי הברודקאסט וערוצי הנישה מאפשר למקד את הפרסום. מצב זה מספק לערוצים המסחריים בארה”ב כלי שיווקי המאפשר להם לדרוש מחיר גבוה יותר על הפרסום. הפרסום שלהם יעיל יותר כי הוא פונה לקהל ממוקד יותר ולפלח שוק מסוים ולכן הם גובים מהמפרסמים מחירים גבוהים יותר. 

 

מבנה המדיה בישראל- פתרון בעייתי

מודל שלישי-מודל של מעבר מזיכיונות לרישיונות (בינואר 2013)-זה מודל אמריקאי. זיכיון ניתן לחמש שנים, כל שנה צריך להוכיח שעמדת בתנאי הזיכיון וזו הסיבה שטלעד נפלה, וזו הסיבה שקשת מנסה להילחם על כך שהישרדות תהיה “סוגה עילית”. בזיכיון יש כללים מדויקים שצריך לעמוד בהם-למשל אחוז מסוים של פורמטים מקוריים, אחוז מסוים של סדרות תעודה וכו’. זיכיון זהו מודל הרבה יותר קשוח מאשר רישיון.

“אם תרד נאותות ההפקה, כלומר אם יופחת הפיקוח של הרשות השנייה על הסכומים שמוציאים את הערוצים על הפקות מקור, הערוצים המסחריים יוכלו להשקיע פחות. הדבר צפוי לפגוע ברייטינג, אך סביר להניח כי היקף תקציבי הפרסום שמגיעים לטלוויזיה לא ישתנה באופן מהותי עקב כך”.

 

החזון בתחילה היה שהערוצים ייעמדו בסטנדרטים מאוד גבוהים של שירות ציבורי. מודל שדומה לאירופה יותר מאשר לשוק החופשי בארה”ב. מכיוון שזו מדינה קטנה עם מעט מאוד מקום לערוצים,

מבנה המדיה בישראל נתוני הפרסום לשנת 2011
מבנה המדיה בישראל

הערוצים שכן יש להם מקום צריכים לעמוד בנאותות הפקה גבוהה ולשרת מטרות חינוכיות.

BBC למשל שומרים על נאותות הפקה גבוהה, עושים לילדים תוכניות על ילדים עם תסמונת דאון ונכויות. יש מנחה עם מום ביד שלא העיפו מהשידורים למרות שהיו תלונות כלפיו. הרשת שומרת על סטנדרטים של חינוך ונאותות הפקה גבוהה- מראים אנשים שהם לא מושלמים. בוחרים שחקנים עם כיסא גלגלים. לא רק יפים ויפות.

 

תתכוננו מראש – איך מבנה המדיה עתיד להראות

המעבר הוא ממודל ציבורי (BBC) למודל היברידי (שילוב בין מסחרי לציבורי) ולבסוף למודל מסחרי ושוק חופשי שמבוסס על רישיונות (מעבר מזיכיונות לרישיונות). עוברים למודל חדש מכיוון שהמודל ההיברידי נכשל. הערוצים בחובות, המפרסמים לא משקיעים ולכן משנים את השיטה בחודשים הקרובים.

 

הכבלים והלווין

נכנסו ב-1989 לאחר הכבלים הפיראטיים.

  • היום: הוט – מיליון מנויים, יס – 600,000
  • 8% מהרווחים מגיע להפקות מקור 

 

הוטו ויס – כיוונים שונים

  • הוט – ניצבת בפני השקעה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בתשתיות. המהלך כולל שדרוג של רכיבי הרשת והגדלת פרישת הסיבים האופטיים – מה שיאפשר שיווק חבילות אינטרנט מהיר יותר וחיזוק במגזר העסקי.
  • יס – תזנח את תשתית הלוויין והממירים. תברור תוכן איכותי מחו”ל, תרכוש אותו, תתרגם אותו, תקדם אותו בפרסום ותשווק אותו ללקוחות בפלטפורמות שונות.

עשוי לעניין אותך גם המאמר על – אימפריאליזם תרבותי ומניעי הצריכה של הלקוח א’

 

אצלנו בג’נסיס מתמחים במיתוג עסקי, פרסום בגוגל, פרסום בפייסבוק, קידום אורגני בגוגל, ניהול קמפיינים ב- Outbrain ובניית אתרים, פנו אלינו עוד היום לבניית האסטרטגיה השיווקית הנכונה עבורכם.

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792