תקשורת לקידום העסק- דגמים של פיקוח על מוסדות תקשורת המונים- חלק א’

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

 

המודלים של תקשורת ההמונים

  • מוסד התקשורת אינו פועל בואקום, לכן אנחנו צריכים לבחון את מערכת היחסים בין מוסד התקשורת לבין גופי השלטון.
  • סייברט, פיטרסון ושראם “מיפו” את 4 הסוגים של יחסי תקשורת-שלטון במהלך ההיסטוריה: אוטוריטארי, סובייטי (טוטליטארי), אחריות ציבורית וליברטרי 
  • קונטקסט היסטורי: המאבק בין הגוש המערבי (בהנהגת ארה”ב) והגוש הקומוניסטי 

 

סגל לעצמך את השפה המקצועית: ציר החופש

  • ליבראלי—– (השתתפותית) —-אחריות ציבורית ——- (התפתחותית) אוטוריטארי—–טוטליטארי (סובייטי)

 

  • מקוויל שיפר את המודל בשנות ה-90 והוסיף התפתחותי והשתתפותי
  • דמוקרטיה – מעל 180 מדינות, מעל חצי מאוכלוסיית העולם, חופש העיתונות עיקרון מרכזי. 
  • ככל שמדינה ממוקמת יותר ימינה על הציר הנ”ל, התנהגותה בפועל יותר ליברלית, יותר חופשייה. אם היא ממוקמת שמאלה יותר, זה מעלה שאלה לגבי היותה מדינה דמוקרטית. 

 

מודל א’ – המודל האוטוריטרי

המודל התפתח במאה ה-16 וה-17

מודל זה מאפיין את המדינות שנשלטו בעיקר על ידי מלכים. 

הנחה מוקדמת: כוח אבסולוטי של המונרכיה

תפקיד התקשורת: לתמוך במונרכיה, התקשורת אינה עצמאית, אלא תלויה בשלטון.

השראה: תומאס הובס-יש להכפיף את רצון הכלל לאינטרס הכללי (=האינטרס של המדינה)

ע”פ מודל זה המדינה היא מעל הכל. הפרט הוא לא רציונאלי אלא אמוציונאלי, ולכן הוא אינו אחראי מספיק כדי לנהל את מוסדות המדינה. מי שמחליט הוא רק השליט (בכח האל). 

 

עקרונות המודל

  • למדינה ולשליט מעמד עליון ועדיף מכל אחד מהאזרחים
  • השיקולים הפטריוטיים של טובת המדינה מצדיקים הגבלת חופש הביטוי 
  • אופייני לחברות טוטליטריותפשיסטיות במהלך ההיסטוריה (במאה ה-20, האידיאולוגיה הנאצית)

 

  • המטרה העיקרית של אמצעי התקשורת: לתמוך ולקדם את מדיניות המונרכיה ולשרת את המדינה. ככל שהציבור יידע פחות, כן ייטב
  • למי הזכות להשתמש באמצעי התקשורת? כל מי שמקבל אישור או רישיון מטעם המלך. התקשורת כפופה למרות השליט. 

 

פיקוח על אמצעי התקשורת במודל האוטוריטרי

  • רישיון מטעם ולעיתים צנזורה
  • השליט יכול להחליט על מתן רישיונות, סגירת בתי דפוס וסנקציות-מיסים
  • קבלת אישור מראש להפעלת בתי דפוס למדפיסים “אחראיים”
  • עיתונאים שמנסים “לפגוע במערכת”- נענשים
  • צנזורה מוחלטת על מידע מתקשורת זרה שנתפס כעלול לפגוע בשלטון המקומי
  • קבלת רישיון מוגדר להוצאת ספר (רוב מדינות אירופה)
  • במהלך התפשטות הדפוס: הוצאת עיתונים מטעם
  • קניית עיתונאים ועיתונים (באמצעות קרנות חסויות)
  • לאחר עידן הפצה המונית של ספרים ועיתונים: תביעה משפטית
  • הבעלות על אמצעי התקשורת היא פרטית או ציבורית. בעלות פרטית היא בעלות עם רישיון מטעם השלטון.
  • מה אסור? בקורת על השליט, ממשלו ופקידיו. התקשורת יכולה להעביר כל דבר אשר לא פוגע בשלטון 

 

ייחוד הדגם

התקשורת היא אמצעי (ולא מטרה) לביצוע מדיניות הממשל, אף אם אמצעי התקשורת אינם בבעלות המשטר או המדינה.

 

גבולות חופש הביטוי

כל עוד אין פגיעה בשלטון, אין הגבלה על דיונים ציבוריים.

  • התפיסה אינה תובעת הסכמה והזדהות אידיאולוגית מוחלטת של האזרחים, כל-עוד חילוקי הדעות אינם מסכנים את השלטון.
  • המלכה האנגלייה אליזבת הראשונה אפשרה ואף עודדה דיונים ציבוריים (לפיכך, מודל ליברלי יותר מן המודל הקומוניסטי-סובייטי)
  • עם-זאת, הזכות הזו שמורה בד”כ לחוגים מצומצמים: יועצי המלך. 

להמשך לחלק ב’ של המאמר, לחץ כאן

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792