איך לעצב מסר חלק א’

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

 

מאפייני המסר – תעמולה ויצירת שינוי

המימד הרגשי – איום והפחדה

  • פחדים אישיים ומוחשיים לרוב אפקטיביים יותר- מה שמשפיע עלינו יותר אלה פחדים אישיים. 
  • הצגת איום ללא “פיתרון” יפחית את אפקטיביות המסר. הדחקה- כשיש פחדים גדולים מדי ולא מציעים לנו שום פיתרון להתמודד איתם- אנחנו פשוט לא מתייחסים אליהם כי אין לנו את הכלים הפסיכולוגיים להתמודד איתם.
  • כשהאיום חמור מדי הנמען יפעיל מנגנוני הגנה:
  • הטלת ספק בדובר עצמו
  • התמקדות בנקודות התורפה של המסר.
  • הפחתה בערך הסכנה- “לא כזה נורא…”.
  • התעלמות מלאה.

ג’ניס ופשבך, בעזרת הניסוי אצל ילדים עם עניין שמירה על היגיינת הפה (שלוש קבוצות עם רמות איום שונות), הבינו שככל שגבר האיום, פחתה יעילותו של המסר. כאשר האיום חמור מדי, האדם מרגיש שהוא אינו יכול להתמודד עמו ומפעיל מנגנוני הגנה שונים כדי לעוות את המציאות- יטיל ספק במהימנות הסוכן, ידגיש נקודות תורפה במסר, יפחית בערך הסכנה או יתעלם ממנה לחלוטין.

לכל איום יש רמה אופטימלית. עד הרמה האופטימלית תגבר יעילות המסר ככל שיגבר האיום, אך מעבר לה תפחת השפעה המסר ככל שיגבר האיום.

 

עוד נקודה חשובה- תלוי באיזה מידה המסר כולל המלצות והנחיות פעולה להימנעות מן הסכנה שעליה הוא מתריע. ללא הנחיות, עלולים המאזינים להפעיל את כל אותם מנגנוני הגנה ולהתעלם מהמסר.

 

                    כך יראה מסר יעיל –

  1. רמת האיום לא מוגזמת עד כדי לעורר תגובה הפוכה של הדחקה
  2. המסר צריך להיות מלווה בהמלצות חד משמעיות איך לנהוג כדי להרחיק את הסכנה
  3. המסר צריך להיות רלוונטי עבור מקבל המסר (סכנות לעובר עבור נשים בהיריון).

 

  • Warm & Fuzzy effect– ע”פ ג’ניס ועמיתיו מסר בעל השפעה נעימה יכול להשפיע כמו מסר עם איום. במחקרים ע”פ אייזן נמצא כי ככל שמסר הוא בעל הרגשה נעימה יותר כך הוא משפיע יותר. אנשים שקולטים מסר נעים נהיים נעימים ונחמדים ואופטימיים יותר בעקבות המסר הנעים. גם בזה יש שימוש בפרסומות ותעמולה פוליטית.

*ניסוי שערכה אייזן בו לקבוצה אחת היא הגישה סודה וכריך ולקבוצה שנייה לא, ונתנה לשניהם את אותו מאמר. הקבוצה שקיבלה כיבוד אימצה יותר את המסר.

 

מבנה המסר – לוגיקה

לאדם משכיל יהיה קל יותר להתמודד עם מסר מורכב. אדם לא משכיל, יכול להיות שהמסר יעבור לו מעל הראש.

מסר דו צדדי/מורכב יעבור טוב יותר על מי שמסוגל להתמודד איתו ועל מי שהדעות שלו היו שונות. למה? כי במסר מורכב יש לך טיעונים, רציונאל. 

מסר פשטני עובד על אנשים שמסוגלים להתמודד רק עם מסרים פשטניים ושהדעה שלהם הייתה דומה ממילא.

  • מסר יכול להיות חד צדדי או דו צדדי (טיעון פשוט או מורכב).
  • מסר דו צדדי משתרע טוב יותר- החיסון ההכרתי. כשאני מפנימה מסר מורכב הוא מכיל בתוכו טיעונים שמגנים עליו מהפרכה. “צריך ככה וככה כי ככה וככה..”.

“החיסון ההכרתי”- מחסנים אל מול כל אלה שיבואו נגד כי באתי עם הסבר וטיעון. יודעים להתמודד ככה עם טענות נגד.

  • כמות הסעיפים- משפיע בהיסח דעת (זה לאו דווקא אומר שזה מסר מורכב). כשאנחנו לא מרוכזים ולא באמת מקשיבים למסר ואז נחשפים למספר סעיפים- זה משכנע אותנו.
  • רלוונטיות המסר לפונקציה המרכזית שהעמדה/מוצר ממלאים בחייו- עונה על צרכים, יושבים על רגשות אשם (לדוגמא, פרסומת לאבקת כביסה: שהילד לא יחזור מלוכלך הביתה- מראה על ילד שבא מבית לא טוב).

להמשך לחלק ב’ של המאמר איך לעצב מסר

 

 

בג’נסיס אנחנו דואגים לכל לקוח באופן אישי ובמקצועיות רבה, אנו יוצרים אסטרטגיה שיווקית מותאמת אישית לכל עסק, דואגים גם למיתוג עסקי, פרסום בגוגל, פרסום בפייסבוק, קידום אורגני בגוגל, ניהול קמפיינים ב Outbrain ובניית אתרים, אם ברצונכם לשווק ולמתג את העסק פנו אלינו עוד היום.

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792