תעמולת מלחמה – התעמולה האמריקאית והמניפולציה התקשורתית חלק ב’

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

אולי תרצה להתחיל מחלק א’ של המאמר תעמולת מלחמה

התעמולה האמריקאית

התעמולה האמריקאית

  • לציבור המערבי יותר קל לקבל את העובדה שהשלטון העיראקי מבצע מניפולציות בציבור, שולט בו ביד רמה וגורם לו להאמין במה שיחפוץ. קשה יותר להבין ולקבל את העובדה שהציבור האמריקאי בכלל והעיתונות האמריקאית בפרט, נפלו קורבן לאחת ההונאות הגדולות בהיסטוריה של תעמולת מלחמה.

אנחנו חיים במדינה דמוקרטית ואין ספק שאנחנו מסתכלים על ארה”ב כמדינה דמוקרטית ומחקים אותה ולכן מה שקרה בעיראק מבחינתנו לא הגיוני שיקרה גם אצלנו. אנחנו מצפים שהתהליך יהיה תהליך שונה והקשר בין התקשורת לבין השלטון יהיה עפ”י חוקים אחרים. אנחנו מתחילים להרגיש עד כמה המצב חמור ובעייתי.

אנחנו טוענים שהציבור האמריקאי והתקשורת האמריקאית נפלו קורבן לאחת ההונאות הקשות בהיסטוריה של תעמולת מלחמה. ביום שהסתיימה המלחמה, הניו יורק טיימס יצא עם כותרת: ” התקשורת האמריקאית התנהגה כחתלתול מתרפק בפני השלטון האמריקאי”. סוג של חטאנו, פשענו, היינו לא בסדר…

התעמולה האמריקאית

המלחמה, התקשורת ויחסי הגומלין

זו הייתה מלחמה מאוד מתוקשרת. התקשורת האמריקאית ידעה שבעוד כמה חודשים ישנה מלחמה. בדר”כ התקשורת לא יודעת מתי תהיה בדיוק מלחמה ופה יש תאריך. אמצעי התקשורת השתמשו בהון תועפות על מנת להתכונן, הם ידעו שהרייטינג ירקיע שחקים, כאשר ישדרו מלחמה בשידור חי. CNN הפכה להיות ה CNN של היום הודות לאותה מלחמה בזכות המתח והדרמה שהיא יצרה. הפנטגון התכונן למלחמה הזאת בעקבות לקחים ממלחמת ויטאנם. מה שהוסק הוא שהכי חשוב זה דעת הקהל. היום פוליטיקאים לא יכולים לעשות שום דבר בלי לגייס דעת קהל אוהדת. בדר”כ ניתן לעשות זאת בפרק זמן קצר. הפנטגון הכינו ספר שנכתב אחרי מלחמת ויאטנם ושם היה כתוב איך תיראה המלחמה הבאה- הם צריכים לשלוט ולנווט בתקשורת. מבחינת ההתנהלות של הפנטגון עם התקשורת זה היה “by the book”: הם נתנו לעיתונאים לישון באיזשהו סוג של מחנה ליד הקרבות, אך לא נתנו להם להיכנס לאזור. רק שישמעו “קולות רקע”. היו שני

מקרים שחרגו. בוב סיימון שהחליט להיכנס לשדה הקרב ונפל בשבי העיראקי ועוד אדם שהחליט להיכנס לצלם והחרימו לו את המצלמות. כל העיתונאים ישבו כל היום במחנה וקיבלו תדרוך יומיומי מי הגנרלים האמריקאים. שוורצקוף היה הכוכב של המלחמה שהופיע בעיתונות כל יום. האופן שבו אתה מעביר את המסרים זה קריטי כי זה מה שמשכנע אנשים, התדריכים שהוא מעביר לעיתונאים צריכים להיות מקצועיים וצריך לדעת להעביר את המסר נכון, אבל, האינפורמציה הייתה ממש לא רלוונטית. כל שאלה קשה שהתקשורת שאלה- נפנפו באלגנטיות “זה חסוי, אי אפשר עדיין…”. מצד שני, נתנו כל כך הרבה אינפורמציה שלא הגיעו בכלל לסיטואציות אחרות. 

ההונאה המניפולטיבית של התקשורת

  • האפקט הפסיכולוגי של אחדות האומה מאחורי המלחמה היה ברור לפנטגון. שליטה במדיה היוותה אלמנט אסטרטגי חשוב. כך קרה שהדיווחים על נפגעים ואבדות (שהיוו את אחד הגורמים החשובים לאובדן אהדת הציבור בוויאטנם) צומצמו ואף בוטלו כמעט לחלוטין.
  • התקשורת חזרה ורטנה על ביטול זכות הציבור לדעת אך למעשה התנהגה כאילו נפל בחלקה כבוד גדול להיות נוכחת בערב הסעודית. לתקשורת היה חשוב “לפאר” את עצמה. “אנחנו יודעים מה קורה, אנחנו חשובים, הנה אנחנו העיתונאים חווים מלחמה, אנחנו ממש בזירת הקרב”.
  • כיצד הצליח הפנטגון להונות ציבור דמוקרטי מודע בצורה כה בוטה? התשובה היא בפרדיגמת “העיתונות השבעה“. מה העקרונות של התקשורת? מזה אומר תקשורת רעבה ושבעה? תקשורת רעבה זו תקשורת שאין לה מידע, אין לה מה לדווח. ו-
  •  24 שעות משדרת חדשות ועל הפנטגון לספק מידע. זוהי תקשורת חוקרת, בודקת, מחפשת. תקשורת שבעה היא תקשורת שכל הזמן מעבירים לה מידע ולכן הפנטגון הבין שכך צריך לפעול. הוא הכין צי של דוברים ואיך שהתחילה המלחמה התחילו לשלוח סרטונים למערכות, אך אחוז גבוה מהידיעה העיתונאית שאנחנו קוראים היא בעצם ידיעה יחצ”נית.
  • התעמולה האמריקאית כלפי עיראק הייתה בעיקרה תעמולה צבאית, מודיעינית שהתבססה על שליחת דיסאינפורמציה ל CNN. למשל, פתאום באמצע המלחמה השתחררה ידיעה שהאמריקאים הרגו את מפקד חיל האוויר העירקי. כמובן שזה לא היה נכון, אך מה שזה יצר זה בלגן בלתי רגיל. הצבא העירקי הלך ונחלש מיום ליום וההנחה הייתה שאינפורמציה כזו תוריד את המורל. עד שהם יאמתו את הידיעה זה ייקח כמה ימים ותחושת הכישלון יכולה להיות חזקה. שוורצקוף היה הוכתר כגאון אסטרטגי. הוא וחייליו הדליפו “בטעות” לתקשורת ידיעה שהייתה סוגיה מאוד חשובה במהלך המלחמה: מאיפה האמריקאים יפלשו: האם מהים? מהיבשה? מהאוויר? ושוורצקוף “במקרה” הדליף שזה יגיע דרך הים. התקשורת האמריקאית כמובן הדליפה ישירות מסה של כתבות שעוסקות בחיל הים, בשייטת האמריקאית וצי של פרשנים. בסופו של דבר ההתקפה הייתה דרך היבשה. מן הסתם חוסיין ששמע את הדברים והתכונן דרך הים הופתע, הצבא העיראקי הופתע וזה היה ניצחון בלתי רגיל.
  • התעמולה האמריקאית הייתה בעיקר כלפי התקשורת האמריקאית- ניסיון ליצור אהדה למלחמה. 90% בעד המלחמה. הייתה תמיכה בזמן המלחמה כדי להוציא חיילים להילחם. 

כאשר הסתיימה המלחמה, רובה של התקשורת האמריקאית “תפסה שיערות”. 

 

 

עשוי לעניין אותך המאמר- כך מייצרים תעמולה

 

אנחנו בג’נסיס נלחמים בשבילך!

אנחנו אלופים במדיה ובונים אסטרטגיה שיווקית המותאמת לעסק שלך, מתמחים במיתוג עסקי,  פרסום בגוגל, פרסום בפייסבוק, קידום אתרים בגוגל, ניהול קמפיינים ב Outbrainובניית אתרים, אם ברצונכם להתקדם פנו אלינו עוד היום.

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792