האם שיפוטים אסתטיים הם סובייקטיביים? תקשורת חזותית ככלי שכנועי בפרסום – חלק א’

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

תקשורת חזותית עפ”י ליאס

  1. שיפוט לא חייב להיות סובייקטיבי אפילו אם אי אפשר להוכיח אותו. הרבה פעמים הבחנה שזה נמצא זה מפיק בשביל להוכיח שזה לא אובייקטיבי אבל לא מספיק בשביל להגיד שזה אובייקטיבי.

הטענה שלו- בדומה לצבע הירוק (תכונה פיסיקלית), גם תכונות אסתטיות אינן זקוקות להוכחה לוגית.

הוא אומר שכדי להיות מסוגלים לזהות כהלכה תכונות אסתטיות כמו שצריך, כדי לחוות אסתטיקה צריך לפתח טעם. זה לא מולד אבל זה לא סובייקטיבי. כדי לקלוט אסתטיקה צריך לפתח טעם/ רגישות/ אימון על מנת לחוות תכונות אסתטיות.

אנלוגיה אפשרית (של איתי שניר): ההבדל בין הוויסקי.

מי שפיתח טעם והתאמן יכול פתוח רגישות ויודע איזה וויסקי יותר טוב. אבל צריך לדעת לפני כן, צריך לפתח את היכולות כדי לנתח את החוויה האסתטית.

 

שני מושגים חשובים

נקודת מבט :  מופיע בהרחבה מתוך השיעורים של גוטר

קומפוזיציה: מופיע גם שוב למעלה

היא תכונה אסתטית. זה לא הסידור הצורני זה האפקט של הארגון הצורני של המרכיבים ביצירה. איזה תוצאה יש לארגון המרכיבים ביצירה.

הקומפוזיציה היא האפקט שנוצר בעקבות הארגון הצורני ש המרכיבים ביצירה.

דוגמא לשאלה: האם קומפוזיציה היא תכונה פיסיקאלית? התשובה היא לא!

היא תכונה אסתטית בגלל שאופן ארגון ביצירה משפיע על החוויה האסתטית שלנו שהיא הקומפוזיציה.

דוגמא: נרקיסוס של האומן קרווונו.

צייר שצייר את נרקסיסוס (העלם היפה בעולם, כלכך יפה שהוא לא אהב אף אחד מעצמו והוא הסתכל בנהר על עצמו, הוא רצה לנשק את בבואתו בגלל שהוא כזה יפה ונפל לאגם וטבע).

הוא מצייר את נרקיס רוכן לאגם- ובדמות שלו מואר הידיים שיוצר עיגול, דרך ההשתקפות בנהר זה יותר עיגול. והעיגול נראה כמו מראה, והוא אומר שכולנו נרקסיזם, כי אנחנו מסתכלים למראה. דרך הקומפוזיציה הוא אור- גם אתם נרקיסיסטים.

אסתטיקה היא גם הבנה של רעיון- לקלוט מה קורה בתמונה.

צריך להבין את הקומפוזיציה כדי לחוות את התכונה האסתטית.

 

יישור קו – מהי ידיעה? 

ההגדרה המשולשת של הידיעה: אמונה- אמיתית -ומוצדקת

מי שיודע משהו מאמין בכך במובן שהוא חושב שאלה הם פני הדברים בעולם.

למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים שאנו יודעים דבר-מה?

אמונה יכולה להיות אמיתית או שקרית, אבל ידיעה אינה יכולה להיות שקרית.

אם אני אומר  “אני יודע שתל אביב צפונית לחיפה” בעוד שלאמיתו של דבר תל אביב דרומית לחיפה, הרי שאינני באמת יודע זאת. לא כל אמונה אמיתית היא ידיעה. אם אני בטוח בדבר-מה למרות שאין לי הצדקה של ממש, אין זו ידיעה. גם אם יתברר שצדקתי, לא נכון יהיה לומר שידעתי זאת.

 

יישור קו – קוגניטיביזם אסתטי

עמדה אסתטית-פילוסופית לפיה דימויים אמנותיים יכולים להקנות ידע אודות העולם.

שאלה אפיסטמית: האם אמנות יכולה להקנות ידע? האם אפשר ללמוד מיצירות אומנות. האם הן יכולות להיות מקור לידע? האם אומנות יכולה להיות מקור לידע?

שאלה אסתטית: האם יש קשר בין הידע שהאמנות מקנה לבין ערכה האסתטי?

**גוט לא מנמק את עמדתו אלא עונה לוויכוח למי שמבקר אותו.

הקוגניטיביזם האסתטי משיב בחיוב על שתי השאלות:

דימוי חזותי> פעילות קוגניטיבית

←רכישת ידע, ביסוס אמונות והעמקת הבנתנו ביחס לעולם

←ההנאה אסתטית כאחד מתוצריו של תהליך זה

חיוב השאלה האפיסטמית ע”י דוגמאות:

סוגים של ידע:

ידע של עובדות– ניתן ללמוד עובדות מיצירות אומנות כך נראתה תל-אביב בשנות ה- 50

ידע של מהויות (דברים שלא משתנים במקומות שונים)- אנשים תמיד מתקהלים ומתווכחים

ידע של אפשרויות– כמה אפשר לאהוב עיר…

ידע חווייתי– אז כך זה הרגיש להיות בתל אביב!

ידע מעשי– הדרך ממגדל שלום אל הים.

ידע מוסרי– אסור להרוס מונומנטים היסטוריים! דוגמא ללקח מוסרי- כשקוראים את מלחמה ושלום של טולסטוי ואפשר ללמוד מכך שמלחמה היא דבר נורא ושלום זה דבר נפלא.

*למבחן צריך לדעת את הסוגים, למנות אותם ולזכור דוגמאות!

האם אפשר ללמוד מאומנות? גוט טוען שאפשר ללמוד מאומנות.

גוט מעלה ביקורות נגד, הוא מעלה פילוסופיים שאי אפשר ללמוד מאומנות. והוא מסביר כיצד הוא מתמודד עם הביקורות האלה.

שתי הביקורות הראשונות דומות מאוד.

להמשך לחלק ב’ לחץ כאן

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792