האם שיפוטים אסתטיים הם סובייקטיביים?

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

אולי יעניין אותך גם – חלק א’, חלק ב’

תקשורת חזותית ככלי שכנועי בפרסום – חלק ג’

שלילת השאלה האסתטית

אומנות מופשטת מהמאה ה-20

מה ניתן ללמוד מאומנות מופשטת? 

יותר ויותר ציורים במאה ה-20 זו אומנות מופשטת. אומנות שלא מנסה לצייר שום דבר, אלא לצייר משהו אחר. אומנות כזו מופשטת היא כן אסתטית, אבל לא ניתן ללמוד מהחוויה האסתטית. הם מבקשים ממנו להודות שמאומנות מופשטת לא ניתן ללמוד ידע.

גוט טוען, שלפחות לפעמים אפשר. הטענה שלו היא שיש סוגים של אומנות מופשטת שדרך האופן שבו הם מציבים צבעים וצורת מנסות גם ללמד משהו. 

לדוגמא: מרק רות’קו(התמונה שלמעלה). הוא חשב על עצמו שהוא חוקר. הוא חקר צבעים- כצייר זה מה שמעניין אותו. הוא חקר השפעה של צבעים, והוא למד הרבה ממשטחי צבע עצומים. אומנות מופשטת שחושבת על עצמה כסוג של מחקר ובוחנת את האפקט של הצבעים. איזה רגש מתעורר לנוכח שילוב הצבעים? גוט טוען שיש אומנים שמצירים מופשט והם טוענים שהציורים שלהם הם סוג של ידע- היצירות המופשטות שלהם הם סוגים של מחקר שיכול להביא ידע על צבעים, צורות, שילובים.

אדישות הערך האסתטי לאמיתות הייצוג

אנו נהנים מיצירה גם אם העובדות בה שגויות. ההנאה האסתטית נובעת מההיבטים הפונקציונאליים, לריחוק מהמציאות האמיתית, ולכן אפשר ללמוד ולהינות מיצירות מסויימות. אבל הדברים שנהנית ולמדת הם לא קשורים.

לדוגמא: המחזה של שייקספיר על יוליוס קיסר שהיו שם המון טעויות אבל עדיים היה מחזה מופת.

התשובה של גוט: אנחנו נהנים מהביטים במחזה בגלל היבטים אחרים שהם אמיתיים. אנו נהנים מהיבטים אחרים במחזה רק כי הם אמנם אמיתיים-ההשקפה על טבעה של המלחמה, למשל- והיבטים אלה תורמים תרומה מכרעת לאיכותו האסתטית של המחזה. אנחנו נהנים אסתטית המחזה של שייקספיר אבל אנחנו לא נהנים כי היבטים במחזה הם אמיתיים.

 מהותו של “מוסד האומנות” היא הפרדה מהעולם– זה תחום בו מתעניינים באופן ההצגה ולא באמיתות התכנים המוצגים. אומנות היא הפרדה מהמציאות.

והתשובה של גוט: אבל אומנות היא תקשורת, ובכל תקשורת הצורה והתוכן קשורים בזה. מה זאתה אומר ואיך שאתה אומר קשורים. תקשורת לא יכולה להיות אדישה לתכנים.

סיכום חיובי של השאלה האסתטית

אומנות לא טובה יותר בתור אומנות רק בגלל שהיא מספקת ידע- לא כל ערך אפיסטימי של אומנות הוא גם ערך אסתטי. אבל! מספיק שזה כך לפעמים, שזה אפשרי.  האופן שבו אומנות מעבירה את ערכיה הקוגניטיביים הוא שרלוונטי מבחינה אסתטית  (קומפוזיציה, פרספקטיבה, קונוטציות (הקשרים חיצוניים), אסוציאציות (הקשרים פנימיים), שבירת מוסכמות וכו’.

המשך לחלק ד’

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792