התקשורת החזותית ככלי שכנועי – חלק א’

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

 

מטאפורה חזותית – קלוז אפ

( כלי שכנוע #1 )

רנה מאגריט, ''האונס'' (1934)

דוגמא למטאפורה חזותית היא ציור של רנה מאגריט בשם “האונס”. פה המטאפורה החזותית אינה פוטומונטאז’ אלא תלכיד בין קונטור של פנים לבין קונטור של הטורסו הנשי, שבו החזה הוא העיניים ושיער הערווה הוא הפה של האישה. 

ההבדל המשמעותי של מטאפורות חזותיות לראיית היבטים הוא בכך שאם אנו לא מבינים אותם אנו לא רואים, אנחנו חייבים להבין כדי לראות ראיית היבטים.   

אלגוריה חזותית – קלוז אפ

( כלי שכנוע #2 )

פרדריק ברתולדי, פסל החירות (1886)

אלגוריה חזותית- מה שאנחנו רואים מנופה על משהו מופשט ולא משהו קונקרטי.

 

פה אין מלאכת תלכיד ויזואלית (מטאפורה חזותית). כסוג מסוים של מוסכמה תרבותית, הדמות הזו, או דמות אישה בכלל, יש בה השקפה של חירות, וזו לא המצאה של הפסל פרדריק ברתולדי. יש מוסכמה תרבותית של קישור הפנים של אישה עם הרעיון של חירות. זו לא מטאפורה חזותית כי הוא מקבל פנים ובניגוד לראיית היבטים ובניגוד למטאפורה חזותית זה מקרה של – אלגוריה חזותית

אלגוריות הן בד”כ חזותיות. דמויות שמייצגות רעיונות מופשטים. באלגוריה לוקחים רעיון מופשט ובאופן קונבנציונלי נותנים לו פנים או צורה. 

מקרים של אלגוריה זה מצב שבו ההיגיון הויזואלי נפרש על פני רעיון מופשט. במקרה הזה הוא ממופה על איזשהו נרטיב של המושג חירות ועל הזיהוי של החירות עם דמות נשית ואז קיבלנו את פסל החירות. 

מרטין, ''הגילוח הגדול'' (1969)

בקולנוע אלגוריות הן מאוד נפוצות, והן כלי מאוד חשוב על מנת לגרום לנו לחשוב על משהו. הסרט the big shave הוא סרט הביכורים של הבמאי מרטין סקורסזה. בגיל 25 בערך יצר את סרטו הראשון שהזניק אותו למעמד שבו הוא נמצא היום. **צפינו בחלק מהסרט. ארה”ב אז הייתה עמוק בתוך הבוץ של וייטנאם. החיילים האמריקאים נסעו אז להיטבח במלחמה הזו שנתפסה כמיותרת וכצלקת בפנים של אמריקה. התגובה של סקורסזה הצעיר הייתה לעשות את הסרט הזה. מדוע זה אלגוריה?  יש לזה משמעות שחורגת ממה שאנו רואים, משום שהרעיון ברקע הוא על מה שקורה לנוער האמריקאי במלחמת וייטנאם. הסרט ללא מילים, יש מוזיקה ברקע, שיר שמספר על אמריקה הגאוותנית והבלתי מנוצחת. – אנו רואים שם את הצעיר מתגלח עד שכבר כל פניו זולגות דם. זו אלגוריה ולא מטאפורה. האמריקאים שראו את הסרט בתקופה הזו הבינו שזה עוסק בהקזת הדם של ה-all American boys, כי זה גם תאם את השיח החברתי שהיה באותם ימים.

** פאתה מורגנה למשל היא אשליה אופטית שאנחנו כן מסוגלים לראות אך ניתן להסבירה בתופעות פיזיקליות לחלוטין, קשורות למצב העניינים בעולם כמו אד שעולה מהקרקע שגורם לטשטוש מסוים ויש משהו שנראה רוטט.  ראיית היבטים היא מצב ביניים שבו מבחינה פיזיקאלית וחומרית אין שם פנים וגם אין סיבה להגיד שיש שם פנים, וזו עדיין לא אשליה במובן המיידי שראינו בכיתה, שאם אנו רוצים נוכל לגרום לזולת לראות גם את מה שאנו רואים. אם זו אשליה מוזרה נוכל להפוך אותה למשהו פומבי ולגרום לאחרים לראות זאת, על ידי הצבעה על החלקים השונים: אלה העיניים, זה הפה, זו הקרן ואז כולם יראו זאת.

ראיית היבטים היא לא דבר זר. פנים בעננים שילדים מאוד אוהבים לראות זו אולי הדוגמא המובהקת ביותר. כולנו ראינו דמויות בעננים. השכיחות של ראיית היבטים בתרבות הפופולארית: יש דברים שמוכרים באי-ביי בגלל שהם דומים למשהו אחר. צנים שנראה כמו מרלין מונרו ולא כמו וירג’ין מרי דווקא, והצ’יקן נאגט של מקדונלדס שנראה כמו ג’ורג’ וושינגטון שנמכר באי-ביי.

דוגמא לראיית היבטים בתרבות

אנחנו יכולים לגרום לזולת לראות משהו, אם אנו מפנים את תשומת הלב שלהם באמצעות השפה, ובהקשר הנכון. אחד הדברים לגבי היבטים הוא גם שאפשר להתנגד להם, אפשר לבחור שלא לראות אותם. unseing aspects: הרבה יותר קל לראות היבטים מאשר לחזור ולא לראות אותם לאחר שכבר ראינו אותם.

המשגה– יש אקט של חשיבה.

רורשאך- הפסיכולוגיה נעזרת בתופעה של ראיית היבטים במטרה לבצע דיאגנוזה.

נותנים למטופל להסתכל בכתמי דיו אקראיים והוא נוטה לראות משהו- צריכה להיות לכך סיבה מושגית/ מבנה המחשבות של אותו מטופל. על פי התיאוריה- אנחנו לא יודעים מה אנחנו רואים אבל כשהאדם בוחר לראות את הכתמים בתור משהו מסוים, הבחירה המושגית שלו מאפשרת לפסיכו אנליסט- לבדוק למה זה מה שהוא רואה.

אולי יעניין אותך גם חלק ב’, חלק ג’, חלק ד’

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792