התקשורת החזותית ככלי שכנועי  – חלק ב’

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

אולי יעניין אותך גם – חלק א’

 המימד האסתטי של התקשורת – קלוז אפ

( כלי שכנוע #3 )

תקשורת תמיד מתרחשת מבעד למדיום. תקשורת מניחה כי המוען והנמען אינם נמצאים בקשר ספונטני או ישיר, אחרת תקשורת הייתה בעצם מיותרת.

  • תקשורת תמיד משלבת תחושה עם משמעות. תקשורת פועלת באמצעות סימנים חיצוניים הנתונים במדיום מוחשי. המוען והנמען הם “שותפים למשחק”, בו יש צורך לחוש, לחוות ולהבין, אם כי כללי המשחק עשויים להיות מגוונים מאד.
  • מה” ו-“איך”, תוכן ואופן הצגה. המימד החושי של התקשורת, האופן בו מוצג התוכן, עשוי להעצים או להחליש את התוכן. גם למוען וגם לנמען, (למי שצורך את התמונה) יש אינטרס מובהק לא רק בתוכן, אלא גם באופן בו הוא מוצג. לפיכך, אסתטיקה היא מימד מובהק של כל תקשורת אנושית. אנחנו לפעמים שוכחים איך שהתמונה נראית ולא רק איך התוכן, ומה הוא התוכן. “אדישות המדיום”- מה שהתמונה אומרת זה הכי חשוב.
  • המימד האסתטי בתקשורת קשור לתזת “שונות המדיום”.  בהקשרים בהם מודגש הרעיון של “אדישות המדיום” אין קיום לשיח האסתטי.
  • עמימותה האסתטית של תקשורת, אופקי חוויה ופרשנות פתוחים. המימד האסתטי של תקשורת שומט את הרעיון של שליטה מלאה על “המסר” (התוכן). מה שנמסר מתווך- תרבותית ולפיכך אינו בשליטתו המלאה של המוען או של הנמען. מה שנמסר באופן תמונתי מעוגן בקונטקסט של חיים והוא נבנה מתוך שיח לשוני (בשפה בינינו). מה שניתן לראות בתמונה כאובייקט של הראייה מתווך תרבותית, והוא אינו בשליטה מלאה של מי שיוצר את התמונה/ מי שמקבל את התמונה. לשניהם אין שליטה מלאה על מה שהתמונה יכולה לעשות/ איך היא יכול להיראות. לתמונות יש פוטנציאל מסוכן.
  • חביונו של המימד האסתטי בתקשורת. אסתטיקה קיימת הן בתוך והן מחוץ לחוויית היום- יום. ראיית-היבטים היא אפשרות קיימת, אך לא הכרח. בחוויית היום-יום אנו נוטים לכיוון “מה שקבוע” ולא לכיוון “מה שמשתנה”.
  • הריחוק האסתטי, disinterstedness . החוויה האסתטית כרוכה באימוץ מצב נפשי מסוים כלפי האובייקט בו אנו מתבוננים. אנו ממקדים בו תשומת לבנו תוך ריחוק פסיכולוגי משימושיו האפשריים או מן התועלת שעשויה לצמוח לנו ממנו בהקשרים יומיומיים. זו סוג של רגישות אנושית.
  • הקושי המובנה בתיאור חד-משמעי של תכונות אסתטיות. הרגישות האנושית הנדרשת עבור המימד האסתטי של תקשורת מניעה אותנו לדבר על “מה שעובד” או “מה שמרגיש נכון” בתמונה. מימד חווייתי זה קשה לתיאור מילולי והופך את השיפוט האסתטי למורכב מאד מבחינה לוגית (מושגית).

**חוויות אסתטיות ניתן לחלוק.

  • באופן כללי, תכונות הן איכויות, תארים, מאפיינים והיבטים של דברים.
  • תכונות לא-אסתטיות (פיזיקליות): ניתנות להמחשה באופן בלתי-תלוי, באמצעות אמצעי מדידה או ייחוס חיצוניים. תפיסה של תכונות לא-אסתטיות (חזותיות) מחייבת ראיה ואינטליגנציה תקינים. לדוגמא: גודל מספרי, צורה ומערכות יחסים בין צורות, צבע וכיו”ב. (“אני רואה עיגול צהוב בחלקה הימני התחתון של התמונה, שני ס”מ מן המשולש הכחול”).
  • תכונות אסתטיות:  (אי אפשר למדוד באמצעות סרגל, או מד זווית) מחייבות בנוסף לחוש ראיה ואינטליגנציה תקינים גם יכולת לשיפוט טעם, חדות-תפיסה ורגישות להבחנה ולהערכה אסתטית. דוגמאות לתכונות אסתטיות: קדרות, עליזות, דינמיות, חיות, עדינות, חום וכיו”ב. (“התמונה עליזה ואני רואה בה תנועה קצבית”).
  • קיימת תלות בין תכונות אסתטיות לבין תכונות לא-אסתטיות. כל אפיון אסתטי של אובייקט מסוים תלוי באופיין של התכונות הלא-אסתטיות שלו ושינויים באופי האסתטי נובעים משינויים בתכונות הלא-אסתטיות שלו. מערכות המושגים הפיסיקאליות הן חלק בלתי נפרד ממה שאנחנו רואים- המושגים הפיסיקליים קשורים לחוויה האסתטית.
  • עם זאת, לא ניתן לבטא תלות זו באמצעות תנאים מספיקים. כלומר, אין בנמצא קבוצה של תנאים מספיקים של תכונות לא-אסתטיות, שנוכחותה תצדיק או תבטיח ללא ספק את ההחלה של המונח האסתטי. במלים אחרות, לא ניתן לעשות רדוקציה של תכונה אסתטית לתכונות הלא-אסתטיות, בהן היא תלויה.
  • פייס מונדריאן
  • להמשך לחלק ג’, חלק ד’

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792