תקשורת חזותית – איך לייצר השפעה עמוקה בעזרת סוגים של ידע – חלק א’

Share on facebook
Facebook
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on email
Email
Share on linkedin
LinkedIn

 

ידע של עובדות

ייצוג של אובייקטים או של מצבי עניינים אמיתיים. סוג זה של ידע עשוי בהחלט לעמוד בתנאי ההגדרה המשולשת של הידיעה, אולם הוא נפוץ יותר במסגרת שימוש מדעי או טכני בדימויים חזותיים )למשל, צילום רנטגן(. במקרים בהם ה”איך” יותר חשוב מן ה”מה”, סוג ידע זה הוא לרוב שולי, טריוויאלי. – האם רכישה של ידע/למידה היא דבר אחד או סוגים שונים? ישנם סוגים שונים של ידע שיכולים להיפתח עבורנו במיוחד מול תמונה. למשל ידע של עובדות, משם התחלנו ומשם אנו מנסים להשתחרר. הרעיון של שקיפות צילומית מאוד הוא דוגמא חשובה כי נותנת לנו לראות מקום שלא היינו או לא יכולים להיות בו. דיברנו על כך שלהשתמש בתמונת פספורט כזיהוי פלילי של מישהו הוא מקרה מובהק לשימוש באמצעים חזותיים לידיעה. צילומי רנטגן או שימוש מאוד טכני בייצוגים חזותיים הוא גם כן עניין של ידיעה של עובדות. 

ידע של אפשרויות

ייצוג של אופני התבוננות חלופיים, של אפשרויות שונות לפרשנות של מצב נתון או של תחושות של הזולת. דימויים חזותיים עשויים להיות בסיס להשערות ולפיכך להבנה של אפשרויות. – כשאנו רואים תצלום של דלת אז העובדה היא שיש שם דלת. 

  • האפשרויות הן רק להיכנס דרכה או לא. בסצינת הסיום יש בדיוק את העניין של האפשרויות, דמות אחת הולכת בדרך אחת והשנייה בדרך אחרת. אז אפשרות היא לא עובדה אלא התמונה נותנת לנו ידיעה של אפשרויות. איך אפשר לחשוב על המצב הנתון. וככל שתמונות נותנות לנו בסיס להשערה כך היא נותנת לנו ידיעה של אפשרויות אז יש לעשות הבחנה עקרונית בין ידיעה של עובדות או ידיעה של אפשרויות.

סצנת הסיום מתוך הסרט "נרדפי החוק" (בימוי: ג'ים ג'רמוש, 1986)

סצנת הסיום מתוך הסרט “נרדפי החוק” (בימוי: ג’ים ג’רמוש, 1986)

ידע של מהויות

ייצוג מהותם של אנשים, עצמים ואירועים בעולם. למשל, דימויים חזותיים עשויים בהחלט להעניק לנו מבט אל טבע האדם או אל משמעותם של אישים, עצמים, מקומות או אירועים. לעתים בכוחה של תמונה להפוך את היומיומי או הטריוויאלי להרה משמעות. – תמונות וגם טקסטים ספרותיים מאוד טובים בזה. ישנן תמונות שבנסיבות מסוימות, היסטוריות או אחרות, מקבלות איזשהו צביון הרה משמעות. 

אדם אנונימי עוצר שיירת טנקים בכיכר טיאנמן, בייג'ינג, 5 ביוני 198

אדם אנונימי עוצר שיירת טנקים בכיכר טיאנמן, בייג’ינג, 5 ביוני 198

למשל האדם שעוצר כאן שיירת טנקים בבייג’ינג. תמונה כזו לא רק מייצגת עובדה מה קרה בכיכר הזו ביום ובשעה הנקובים, אלא היא גם הפכה לייצוג של התנגדות, או מהות האדם כמי שיכול לתבוע את עמידתו בנסיבות פוליטיות מחמירות. ברגע שתמונה הופכת לסמל למשהו, אנו יכולים לקבל ממנה ידע של מהות לגבי צורת החיים שלנו. תמונות מסוימות הופכות להיות הרות משמעות, הן הופכות את היומיומי או הטריוויאלי למשהו שאנו מתייחסים אליו כסמל אנושי למשהו. 

 

ידע מעשי

ייצוג של אופני התנהגות, גוונים של תגובה רגשית וביטויים שונים של שיקול מעשי במצבים נתונים. דימויים חזותיים עשויים לסייע לחינוך רגשי ולפתח את יכולות הדמיון שלנו לצורך הבנת הזולת. תמונות מלמדות אותנו להתבונן בעולם. – התמונה נותנת לנו תובנה איך להתנהג, מה לעשות. התמונה המקורית של וירגנסן יש לה ערך של ידע מעשי, סוג של אופוריה עם ניצחון בעלות הברית במלה”ע השניה, יש פה גם סוג מסוים של ייצוג של התנהגות: כך חוגגים. נשים לב עד כמה דברים שאנו קוראים להם תמונות על כל המגוון שלהם מסייעים לנו ללמוד איך להתנהג, לטוב ולרע, כגורם מֶחָבְרֶת. נחשוב על פורנוגרפיה כגורם מחברת: כך מתנהגים עם בת זוג. איזושהי הבניה מאוד בעייתית של התנהגויות מיניות. האופן שבו חשיפה לתמונות היא מהווה גם איזשהו כלי לחינוך רגשי בראש ובראשונה, הוא דבר שמוכר לנו. 

ויקטור יורגנסן: נשיקה ממלח בסיום מלה"ע השנייה

ויקטור יורגנסן: נשיקה ממלח בסיום מלה”ע השנייה

ידע חווייתי

דימויים חזותיים עשויים להעניק לנו ידע “פנימי” של רגשות מסוימים, לעתים כאלו שאנו נמנעים מלחוות או שנמנע מאיתנו לחוות אותם. תמונות עשויות להרחיב את קשת החוויות שלנו על-מנת להכיל באורח דמיוני תחושות או רגשות שמקומם נפקד עד כה מחיינו. תחושות דמיוניות אלו שונות מבחינה חווייתית מתחושות-בפועל, אולם הן בהחלט עשויות להוות בסיס לידע חווייתי. – גם להבין חוויות אופי או רגשות שהרבה פעמים קשה לנו לחוות אותם. אנו מסוגלים להרגיש באמצעות סוג של תיווך תמונתי. כשהתמונה הזו הוצגה לראשונה, דיאן ארבוס היתה מצלמת את אמריקה העירונית, שהשכבה העליונה של אמריקה לא אהבה לראות ייצוגים שלה. היום יש פתיחות גדולה מאוד לגברים שיש להם סממנים נשיים (כמו מיקי בוגנים) אבל אז זה היה נחשב לפריק, לסוג של מופע ביזאר, והיא ביקשה לחשוף את זה לקהל, וכשזה הוצג לראשונה במוזיאונים (והיא ניצלה את מעמדה למהלך פוליטי שזה מה שיש כאן), אנשים במוזיאונים נטו להרגיש משהו באופן שלא נראה לעין במציאות היומיומית. במובן זה ניתן לראות בתמונות סוג של הזדמנות לתרגל את הרגשות שלנו ביחס לאובייקט שמיוצג עבורנו. כל תמונה שיש לה ערך שאנו מרגישים כלפיה משהו, שמלמדת אותנו משהו,תמיד יש שם יותר מסוג אחד של ידע, יש שם איזשהו אימון פסיכולוגי לשימוש מאוחר יותר.

דיאן ארבוס: גבר עם 'רולים' (ניו יורק, 1966)

דיאן ארבוס: גבר עם ‘רולים’ (ניו יורק, 1966)

 

להמשך לחלק ב’ של המאמר, לחץ כאן

שתפו את המאמר
Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
מאמרים נוספים
יועץ שיווק באינטרנט

מיתוג מחדש

אחת הסיבות שעסקים רבים נכשלים בתחילת הדרך יכולה להיות קשורה למיתוג שגוי של העסק ושל המוצרים והשירותים שלו. למעשה מיתוג עסקי מקצועי יכול להטיס את

קרא עוד »
מדוע אתם חייבים רימרקטינג

מיתוג לעסק חדש

הקמת עסק חדש והבאתו לידי הצלחה זה לא דבר פשוט. מעל 95% מהעסקים החדשים שנפתחים נסגרים בתוך 5 שנים ולעתים אף בהרבה פחות זמן מכך.

קרא עוד »

מיתוג מוצרים

לא פשוט להכניס מוצר חדש לשוק. ברוב התחומים סביר להניח שיש מוצרים אחרים עם תכונות דומות או שעושים עבור הלקוחות אותו דבר או כמעט אותו

קרא עוד »

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792