תקשורת חזותית – ייצוג וידע –  איך למנף את העסק שלך בעזרת הבנה ושימוש בתקשורת חזותית חלק א’

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

 

נעים להכיר: תקשורת חזותית

כל דבר חזותי שבאמצעותו אנחנו מאפשרים תקשורת. כשאנחנו מנסים לעשות רשימה של אמצעי התקשורת שמשתמשים בהיבטים חזותיים- קשה לראות כיצד הם מתאגדים לכדי דבר אחד שנקרא ‘תקשורת חזותית’.

המושג תקשורת חזותית– אין לנו הגדרה טובה או תיאוריה ספציפית של תקשורת חזותית. לא ניתן להכליל את כל מגוון התופעות לכדי הגדרה אחת. לא ניתן לשאול – מהי תקשורת חזותית?

 

למה בעצם שתתקשר באמצעות היבטים חזותיים?  

המגוון הרחב של האמצעים הויזואליים שבהם אנחנו עושים שימוש לתקשורת נועד במטרה לדעת משהו. אנחנו בתור צופים, אנחנו מבקשים לדעת משהו ואז אנחנו צופים במשהו.

המושג ידיעה- משותף הן למוען והן לנמען. 

הנאה- האם הנאה וידיעה נפרדות אחת מהשניה או קשורות אחת לשניה? האם סוג ההנאה שאנחנו שואבים מתמונות הוא גם מפתח לידיעה/ הבנה.

השאלה קשורה לנושא הפיתוי– יש פיתוי מאוד גדול לשימוש בתמונות. התמונות הן סוג של קיצור דרך, יש להן אפקטיביות, יש להן היבט פסיכולוגי של המשיכה (בניגוד לצורות ייצוג אחרות כמו טקסט). מה הפיתוי אומר על המרכזיות של תמונות בתרבות האדם?

ידיעה/ לדעת- מוטיבציה בסיסית.

המושג לחוש- בשביל לדעת, במקרה של תקשורת חזותית, אנחנו צריכים לחוש (תחושה פיזיולוגית) גירויים שרלוונטיים מבחינה חזותית. לדוג’- אור, עומק, תנועה. לחוש- דרך העין, שהיא חלק ממערכת העצבים והמוח. 

המושג בחירה– או קשב. הפרעות קשב- קושי של המע’ לבחור במה להתמקד מבחינה של קלט חושי. קושי להתמקד באובייקט מסוים- מסיבות קוגניטיביות או נוירולוגיות.הקושי לדעת לבחור את הדבר החשוב שבו צריך להתמקד.

לתפוס- (תפיסה), הוא לא רק מתייחס למושג הפיסיולוגי של רשמים (כמו אור), אלא הוא כולל גם מימדים קוגניטיביים מורכבים יותר. לתפוס- במובן של לראות דברים בקונטקסט. מבחינת קלט חושי תנועה יכולה להיתפס ממספר אנשים כאותו דבר, אך אותה תנועה יש לה משמעות שונה מכל איש אחר. 

לזכור- בשביל לזכור צריך להיות מסוגל לתפוס. לשמר דברים שקרו קודם/ התנסויות קודמות. האירועים שאנחנו זוכרים ומבקשים לשכוח קשורים לחיי הרגש שלנו. המושג זיכרון הוא מפושט מאוד מבחינה אנטומית במוח, והוא קשור לאמצעי זיכרון כמו: יומנים, תמונות (תצלומים). המושג זיכרון חיוני לאופן שבו אנחנו רואים דברים.

ללמוד- לא ניתן לזכור בלי יכולת ללמוד. למידה זה סוג של זיכרון. למידה במובן פיזיולוגי,מכאני, תבניתי שקשור למע’ אורגניות. המושג נשען על עזרים חיצוניים, כמו: ספרים, התנסות בעולם, אינטראקציה בין בני אדם.

בשביל לדעת צריך לחוש, בשביל לחוש צריך לבחור, ובשביל לבחור צריך לתפוס, ובשביל לתפוס צריך לזכור, ובשביל לזכור צריך ללמוד- ובשביל ללמוד צריך לדעת.

קרל פופר אומר- תהליכי הלמידה שלנו מניחים שיש משהו שאנחנו מניחים ומשערים שככה העולם מתנהל. למידה מתחילה מאופקי הידיעה.

מושגים מסומים מאוד קשורים לתחום מדעי- פסיכולוגיה קוגניטיבית:לחוש, לבחור, ללמוד, לזכור ומושגים אחרים קשורים לאפיסטמולוגיה- לתפוס, לדעת.

הגישה האפקטיבית והנרחבת ביותר- אסתטיקה תעזור לנו להבין מהי תקשורת חזותית.

 

מערכת היחסים המורכבת- בין הרובד הפסיכולוגי לרובד הקוגניטיבי היא חשובה להבנת-השאלה : מהי תמונה?

אנחנו רואים ולא רואים, תופסים ולא תופסים בעת ובעונה אחת. הבחירות שנעשות במודע הן תלויות קונטקסט. 

השאלה – מהי תמונה? תאלץ אותנו לשאול את עצמנו שאלות יסודיות- מי אנחנו? מה חשוב לנו? 

המחשבה שתמונה זה משהו צלול ושקוף, חלון לעולם זה רעיון נאיבי וזה לא משרת אותנו כאשר אנחנו מנסים להבין מהי תמונה?

 

הסרט- לב העולם של הבמאי הקנדי גיא אלן. המורכבות הוויזואלית והאמצעים המורכבים שדרכם אנחנו רואים את הדברים, מצביע על הצורך של להבין את הדרך שבו אנחנו קולטים את התמונות.

☹ -המנגנון העיקרי שמאפשר לנו להבין תמונות הוא סוג של קונבנציה, הסכם. זו תמונה שקל להגדיר אותה. המרחק בין ציור הסמיילי לבין הסרט הוא עצום, יש טווח וספקטרום רחב.

המושג תפיסה- הוא מורכב כי הוא עניין מכני והוא גם קשור לאפיסטמולוגיה.

 

פסיכולוגיה קוגניטיבית: בתחום מדעי העוסק בחקר תהליכי חשיבה המעורבים ברכישת של ידע ובשימוש בו. חקר תהליכים מנטאליים: חישה קשב, זיכרון, למידה ושפה. זהו תחום אמפירי- ניתן לתצפית, ניתן לבדוק ולעשות בו ניסויים. פסיכולוגיה קוגניטיבית שונה מאוד מפסיכואנליזה- ניתוח עצמי והתבוננות עצמית במחשבות ותהליכים נפשיים.

אפיסטמולוגיה- תורת ההכרה, תחום פילוסופי שעוסק בטבעה של הידיעה, האופנים שבהם אנחנו מכירים את העולם ונותנים צידוק לטענות שלנו. זהו ניסיון לחקור את המאפיינים שמגדירים, התנאים המכוננים והגבולות של ידיעה והצדקה. 

אסתטיקה- (לתפוס אובייקט)- היא לא קשורה ליופי. חקירה מושגית של מאפייני החוויה האסתטית, כלומר התנסות החושית באובייקטים, טבעיים או מעשי ידי אדם, בעלי תכונות אסתטיים. חקר המושגים, בהם אנו משתמשים לצורך תיאור של תכונות אסתטיות ולהנמקה של שיפוטים אסתטיים. חקר ההשלכות הפסיכולוגיות של החוויה האסתטית (רגשות, התכוונות, דמיון וכו’).

ההתנסות שלנו באובייקטים, במצבים בחיים, יש להם משמעות שחורגת מהרובוטיות של ההתנהלות היומיומית. האופנים שאנו מתארים את העולם- כ יפה/לא יפה, דרמטי/לא דרמטי, אפל/שמח- התיאורים האסתטיים הם בעלי מבנה לוגי מאוד מיוחד שמכתיב את סוגי ההנמקות וההסכמות שאנחנו מוכנים לקבל בחיים.

חוויה אסתטית לא קשורה ליופי- גם דברים מכוערים שמאלצים אותנו להסב מבט, זה סוג של התבוננות בעולם. חוויה אסתטית היא מכלול. 

תקשורת חזותית זה היכולת שלנו להסביר מה אנחנו רואים בתמונה- סוגי ההנמקות על התמונה הוא חלק מהמימד האסתטי.

להמשך לחלק ב’ של המאמר, לחץ כאן

אולי יעניין אותך גם – מינוף ככלי מניפולטיבי

תוכן עניינים

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792