תקשורת חזותית – איך לייצר השפעה עמוקה בעזרת קוגניטיביזם אסתטי – חלק ב’

Share on facebook
Facebook
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on email
Email
Share on linkedin
LinkedIn

למעבר לחלק א’

עריכה קולנועית ועכירות צילומית

סרט של גיא מיידן, Spankey To the Pier and Back. ספאנקי הוא שמו של הכלב שלו. הסרט הזה מקשה עלינו לראות כי הוא מבקש לייצג לא את המציאות בה השחקן הולך עם הכלב שלו על המזח אלא דווקא את האיכות של הזיכרון מאותו אירוע, וזיכרון הוא תמיד מקוטע, מהבהב, בא בפלאשים. אנו חווים זיכרון לא כמשהו רציף כמו בקולנוע ההוליוודי, אלא בהגחות.

אנו יכולים לייחס את תיזת השקיפות הצילומית לצילומים ולומר שהם יותר קרובים לקטגוריה של עזרי ראיה, כמו מראות וטלסקופים או זגוגיות של משקפיים מאשר תמונות וציורים. הם מאפשרים לנו לראות אנשים שהם רחוקים או בלתי נגישים לנו למשל. בשני המקרים הללו זה אמצעי ראיה, שנותן לי לראות משהו שכבר איננו או שהשתנה. ותמונות הן אחרות מכיוון שהן הרבה יותר נשלטות ע”י תיווך שהוא מלאכת יד. לכן תצלומים הם עכורים.

זה שאנו מתייחסים למצלמות הדיגיטליות שלנו כשיא הנאמנות למקור זה נכון, זה עניין חברתי-תרבותי של האופן בו אנו בוחרים להתייחס לטכנולוגיה שלנו. עדיין, אם נסתכל על תמונות אינסטגרם אנו בוחרים לרוב אפקט מסויים, שהתמונות ייראו קצת 70’s וכו’, זו בדיוק עכירות צילומית. התמונה לא היתה אמורה לעבור עם גוונים של 70’s אלא זו בדיוק התוצאה של פיתוח כימי-אופטי של כמה דורות קודם. אז הניסיון שלנו לתת איכות מסוימת לתצלומים שלנו נובעת משם. וביקורת עקרונית יותר על כך נוגעת למחשבה שצילום יותר קרוב למראה/טלסקופ (אמצעי עזר ראייה) מאשר תמונה. 

אקראיות, טכנולוגיה ו”עכירות צילומית” במדיה החדשה

השימוש המאוד מובהק בטכנולוגיה שמייצרת לנו אקראיות בניו-מדיה, חשוב שיש לנו pull של וידיאו קליפס והתוכנה בוחרת מה הרצף של הדברים או הסדר או הקומבינציה של הדברים שאנו רואים. יש הרבה מאוד ייצוגים ויזואליים בניו מדיה שהם דינמיים שמה שאנו רואים הוא סוג מסוים של בחירה של מערכת, וקשור לאופן שבו היינו רוצים לחשוב על מערכות מחשב שהן אינטליגנטיות.               זה יוצר עכירות צילומית, כי אם אנו רואים פרי קומבינציה אז יש פה התרחקות מהתזה המקורית של עכירות צילומית.

מתוך הפרויקט של לב מנוביץ ' 2005 

(From Lev Manovich’s project Soft Cinema (2005

לב מאנוביץ’ עשה פרוייקט בשם soft cinema, שזה בעצם CDROM שמאלץ את המחשב ליצור סרטי קולנוע על בסיס נתונים שיש על ה-CD ואנו מקבלים בעצם קולנוע שהנרטיב שלו הוא מאוד פתוח, לכן השם הוא SOFT cinema. הרעיון הוא שכשאתה בונה קולנוע מהסוג הזה, אתה בעצם מעביר את הסמכות שלך כיוצר אל התוכנה, במובן זה שהתוכנה ע”ס פרמטרים של טקסטורה ו בהירות, או דינמיקה בוחרת רצפים של עלילה sequences כולל מוזיקה שהולכת עם זה וזה יוצר לצופים משהו חד פעמי כי אנו רואים את העלילה רק פעם אחת ואנו צריכים להבין את זה באופן הגיוני. הנק’ היא שמה שאנו מבינים הוא רחוק מאוד מאיזשהו אידיאל של שקיפות צילומים משום שהשליטה על הרצף היא אקראית, או לפחות נתונה בידי התוכנה. ברגע שאנו מכניסים רנדומליות טכנולוגית (או אחרת) אנו מאבדים שקיפות צילומית. ואם הרנדומליות נעשית מופשטת במיוחד, אנו גם מאבדים את היכולת לדבר על ייצוג (כפי שקורה בציורים המופשטים של ג’קסון פולוק).

 

שתפו את המאמר
Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
מאמרים נוספים
יועץ שיווק באינטרנט

מיתוג מחדש

אחת הסיבות שעסקים רבים נכשלים בתחילת הדרך יכולה להיות קשורה למיתוג שגוי של העסק ושל המוצרים והשירותים שלו. למעשה מיתוג עסקי מקצועי יכול להטיס את

קרא עוד »
מדוע אתם חייבים רימרקטינג

מיתוג לעסק חדש

הקמת עסק חדש והבאתו לידי הצלחה זה לא דבר פשוט. מעל 95% מהעסקים החדשים שנפתחים נסגרים בתוך 5 שנים ולעתים אף בהרבה פחות זמן מכך.

קרא עוד »

מיתוג מוצרים

לא פשוט להכניס מוצר חדש לשוק. ברוב התחומים סביר להניח שיש מוצרים אחרים עם תכונות דומות או שעושים עבור הלקוחות אותו דבר או כמעט אותו

קרא עוד »

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792