תקשורת חזותית – איך לייצר השפעה עמוקה בעזרת ייצוג וידיעה – חלק ג'

אולי יעניין אותך גם חלק א', חלק ב' מיתוס "העין התמימה" "העין התמימה" היא התזה שאומרת כי ההיסטוריה של מימזיס מבטאת תהליך של התבהרות והצטללות של התפיסה והפרשנות של יוצרי התמונות (אמנים) ביחס למה שהעין תופסת במציאות. כלומר, תהליך של הסרה שיטתית של קדם-הנחות תפיסתיות באופן בו האמן מייצג את המציאות. לכאורה, התהליך הזה הגיע […]

האם שיפוטים אסתטיים הם סובייקטיביים?

אולי יעניין אותך גם – חלק א', חלק ב' תקשורת חזותית ככלי שכנועי בפרסום – חלק ג' שלילת השאלה האסתטית מה ניתן ללמוד מאומנות מופשטת?  יותר ויותר ציורים במאה ה-20 זו אומנות מופשטת. אומנות שלא מנסה לצייר שום דבר, אלא לצייר משהו אחר. אומנות כזו מופשטת היא כן אסתטית, אבל לא ניתן ללמוד מהחוויה האסתטית. […]

האם שיפוטים אסתטיים הם סובייקטיביים?

אולי יעניין אותך גם – חלק א', חלק ב', חלק ג' תקשורת חזותית ככלי שכנועי בפרסום – חלק ד' הרסטהאוס- אמת וייצוג מהו "מימזיס"? – מושג שמקורו ביוון העתיקה ומשמש לתיאור יחס (או מערכת יחסים). של ייצוג, חיקוי או העתקה בין עולם פרי-יצרתם של בני-אדם (אמנות) ובין המציאות (במובנה הרחבה ביותר).החיקוי לא חייב להיות מדויק. […]

תקשורת חזותית – ייצוג וידע  

  איך למנף את העסק שלך בעזרת הבנה ושימוש בתקשורת חזותית ב' ידע מקדים וחשוב – מדיום ותוכן מדיום: היא מילה בלטינית שמשמעותה תווך. אמצעי. דבר מה שנמצא ביו שני דברים אחרים. כל דבר יכול להיות מדיום אם הוא נמצא בין שני דברים, מתווך. מדיום מכתיב את הדרישה למושג תוכן. תוכן: זה מה שמועבר מצד […]

התקשורת החזותית ככלי שכנועי – חלק א'

  מטאפורה חזותית – קלוז אפ ( כלי שכנוע #1 ) דוגמא למטאפורה חזותית היא ציור של רנה מאגריט בשם "האונס". פה המטאפורה החזותית אינה פוטומונטאז' אלא תלכיד בין קונטור של פנים לבין קונטור של הטורסו הנשי, שבו החזה הוא העיניים ושיער הערווה הוא הפה של האישה.  ההבדל המשמעותי של מטאפורות חזותיות לראיית היבטים הוא […]

התקשורת החזותית ככלי שכנועי  – חלק ב'

אולי יעניין אותך גם – חלק א'  המימד האסתטי של התקשורת – קלוז אפ ( כלי שכנוע #3 ) תקשורת תמיד מתרחשת מבעד למדיום. תקשורת מניחה כי המוען והנמען אינם נמצאים בקשר ספונטני או ישיר, אחרת תקשורת הייתה בעצם מיותרת. תקשורת תמיד משלבת תחושה עם משמעות. תקשורת פועלת באמצעות סימנים חיצוניים הנתונים במדיום מוחשי. המוען […]

עיצוב מסרים

  דברים שאתה חייב לקחת בחשבון תמונות רבות נושאות כותרת. כותרת התמונה ניתנת לעתים על ידי יוצר התמונה, אך לעתים על-ידי מישהו אחר במהלך היסטוריית הייצור ואף ההתקבלות של התמונה. הכותרת יכולה להיות מכוונת או אקראית. כותרות אינן רק תווית זיהוי של התמונה. הן עשויות לבטא מרכיבים תיאוריים, לתייג את התמונה תחת מבנה, סוגה או […]

איך לשכנע באמצעות קומפוזיציה – התכונות האסתטיות-פורמאליות (צורניות) – חלק ב'

  הקולנוע כקומפוזיציה בתנועה החלקים שאנו דווקא יותר אוהבים בסרטים הם החלקים שבהם פחות מדברים ויש יותר אקשן, ויש יותר היבטים של קומפוזיציה כמו למשל סצינות האקשן במאטריקס. אחד הדברים שמאוד בולטים שם זה ההיבטים הקומפוזיטורים: מערכות היחסים בין המכוניות שעפות, יש את המרדף על ה-highway בסרט השני.  עריכה זה אולי הביטוי המובהק ביותר של […]

מה ואיך תציג ללקוח?  תקשורת חזותית – ידיעה וייצוג חלק ב'

    ייצוג תמונתי שני דיוקנים של ציירים גדולים. אחד מהם הוא של טרנר, שייצג את עצמו כבחור נאה שהפנים שלו בוקעות מתוך האפלה. צייר אחר, אוסטרי מהמאה ה-20, תמונה שהיא יחסית יותר נעימה למראה מיתר הדיוקנים שלו, שהם לרוב בעירום, לא חשוב מהי השפה הויזואלית, אקספרסיוניסטית רומנטית או אחרת, אנו מסוגלים לעבור בלי בעיה […]

מה ואיך תציג ללקוח? – תקשורת חזותית – היבטי דימוי ללא ייצוג חלק ב'-

  הקושי האסתטי ככל שאנו מדברים בתמונות שהן תמונות ממטיות- כאלה שיש בהן העתק של מציאות ולא מציאות בלבד, הן כמעט תמיד יציגו את האובייקט כבעל תכונות מסוימות. בעוד שהשפה הטקסטואלית/המילולית תתקשה לעשות זאת וליצור גודש כפי שמקבלים בתמונה, זהו קושי אסתטי. הבעיה עם הגודש היא בעיה אסתטית כי אם אנו מתחילים לעשות תיאורים מאוד […]

תקשורת חזותית – איך לייצר השפעה עמוקה בעזרת קוגניטיביזם אסתטי – חלק ב'

עריכה קולנועית ועכירות צילומית סרט של גיא מיידן, Spankey To the Pier and Back. ספאנקי הוא שמו של הכלב שלו. הסרט הזה מקשה עלינו לראות כי הוא מבקש לייצג לא את המציאות בה השחקן הולך עם הכלב שלו על המזח אלא דווקא את האיכות של הזיכרון מאותו אירוע, וזיכרון הוא תמיד מקוטע, מהבהב, בא בפלאשים. […]

תקשורת חזותית – איך לייצר השפעה עמוקה בעזרת סוגים של ידע – חלק א'

  ידע של עובדות ייצוג של אובייקטים או של מצבי עניינים אמיתיים. סוג זה של ידע עשוי בהחלט לעמוד בתנאי ההגדרה המשולשת של הידיעה, אולם הוא נפוץ יותר במסגרת שימוש מדעי או טכני בדימויים חזותיים )למשל, צילום רנטגן(. במקרים בהם ה"איך" יותר חשוב מן ה"מה", סוג ידע זה הוא לרוב שולי, טריוויאלי. – האם רכישה […]