האקדמיה ללשון יצרה ללוגו את השם העברי סמליל, שבעצם בא לומר סמל. ואומנם בתקופה בה לא היה מיתוג המוני, למוצרים או חברות, לערים, לתנועות נוער ולמפלגות היה עיצוב לוגו , רק שלא קראו לו לוגו אלא סמל.
אין שום הבדל בין סמל ללוגו, גם סמל מבטא את מה שהוא אמור לייצג, אבל בתקופה שבה כולם ממתגים את הכול, גם הסמלים הפכו ללוגואים ויש אף שטרחו לשנות אותם, כדי שיראו יותר כמו לוגו ופחות כמו סמל…
גם המוסדות הציבוריים הבינו שבתקופה בה הכול ממותג, כדאי שגם הם יהיו ממותגים כי כמו חברות יצרניות, גם הם נמצאים בתחרות על ליבו ואהדתו של הלקוח.
מיתוג ולוגו גורמים להזדהות !
את הצורך במיתוג ולוגו פוליטיים למשל רואים באופן ברור בתקופת בחירות. בעולם ממותג לא שולפים שם של מפלגה מהשרוול, וגם לא שם שרק מייצג את המצע, אלא שגם משרדי הפרסום העומדים מאחורי מסעות הבחירות מחפשים שם באופן שבו כל חברה מחפשת את הלוגו שלה- שיהיה תמציתי, מרוכז, בועט וקליט.
גם הצבעים של שמות המפלגות נעשים מתוך ניתוח של המסרים שיש בצבעים, והמסרים האלה הם שעשויים להוביל את ציבור הבוחרים שלהם להבין יותר מיהם ומה הם ומה הם מייצגים.
גם עיצוב לוגו ! בחירת הצבעים היא חשובה משום שהיא צריכה לשדר עוד מסר מעבר לגרפיקה ולעיצוב. יש פסיכולוגיה שלמה סביב כל הנושא של הצבעים ואיך אנשים תופסים אותם וכאשר מעצבים לוגו, או שם למפלגה למשל או סלוגן לוקחים את זה בחשבון.
האהדה אל הלוגו נובעת מהרצון להכיר את המותג שעומד מאחוריו משום שהלוגו הוא זה שגורם לך להסיק מסקנה מיידית על המוצר, או השירות ובמקרה של בחירות על המפלגה.
לוגו מעצם היותו סמל מעוצב, לא יכול להכיל את כל קשת היתרונות שיש למוצר מסוים, אך אם יודעים לנתח מה הכי ימשוך את הצרכנים למוצר, זה הדבר שצריך לשתול בלוגו בצורה מבריקה.
עיצוב לוגו יצירתי במיוחד !
מסתבר שבעיצוב גרפי כמעט כמו בכתיבה יש אין סוף אפשרויות להמציא מחדש את מה שאף אחד לא עשה עד היום וזה עניין של כישרון.
עיצוב גרפי יכול לעשות כל מי שלמד קורס או סיים מכללה וכו’ אבל לבנות לוגו מנצח למוצר מנצח צריך להיות מעצב עם עולם ערכים רחב ויכולת הבנה בפסיכולוגיית ההמונים.
והוא בעיקר צריך להיות מוכשר ואת זה לא לומדים בשום מקום.
