מיתוג מסעדות – מה אמר המבקר?

לא מעט אנשים במדינת ישראל ניזונים ממדורי ביקורת. זה מתחיל ממדורי אוכל, עובר למדורי ספרים, פוליטיקה ועוד. זהו המצע עליו הם מתבססים ואשר מוביל להשקפת עולמם ובהמשך- לרכישה תלוית ביקורת. אם הם קראו על מסעדה טובה, הם כבר ידברו על זה בסלון, אחר כך הם יגיעו אליה, וזה בדיוק מה שהם יעשו כאשר יחליטו לקנות את הספר המומלץ, לראות את הסרט הנהדר וכו’. אנשים רבים חפצים, זקוקים וצריכים משוב לפני שהם עושים משהו. דעתו של המבקר נתפסת כחוות דעת ולפני שהם יגיעו למסעדה ויתאכזבו מהמנות, הם “יטעמו” אותן דרך עינו של המבקר ולא רק את המנות אלא את המקום בכלל.

מיתוג לכל הדעות הוא מהלך חובה כאשר פותחים מסעדה טובה, מומחי המיתוג של חברת ג’נסיס סוברים, כי בעידן בו סביח הפך למעדן רחוב, גם קוסקוס יכול להיות ממותג. היום כשכל מטבחי עדות ישראל התערבבו להם זה בזה, המיתוג לא קשור לאנינות טעם, אלא למכלול האלמנטים שיוצרים את המותג וזו גם יכולה להיות מנת פלאפל.

יש כמה דברים מאוד חשובים שכל אדם שמבקר במסעדה שם את לבו אליהם, והם גם קשורים להחלטה שלו לבוא למסעדה הזו. זה מתחיל מהעיצוב של המקום. כלומר- אנשים אוכלים גם בעיניים לא רק את האוכל, הם רוצים לשבת במקום נעים, אסתטי ומכובד. דבר שני הם נמשכים לתפריט מסוים והמיתוג של המקום הזה, יוצר אצלם ציפייה גבוהה. כלומר- אם מסעדה ממתגת את עצמה, היא מחויבת למצוינות. אם מנת הפלאפל עושה מיתוג היא חייבת להיות הכי טובה וטרייה שיש, מכל הבחינות.

ועכשיו נחזור למבקר המסעדות ונאמר כך- החיך של מבקרי מסעדות, הוא לא החיך של רובנו. הם יודעים לזהות אם חומץ התפוחים מכיל אחוז מסוים של גלוקוז או לא… מה שאצלנו יעבור בתוך חומץ ולא ממש נחוש ברכיבים. אנשים שהולכים למסעדות לפי המלצות המבקרים, זקוקים לאותו חיך ואנינות טעם, אחרת ההמלצה תישאר בגדר המלצה בלבד.

מיתוג הוא שפה. והשפה הזו חייבת להיות מחוברת למותג בטבור. זה לא מספיק לעשות מיתוג, צריך לדעת להתאים בין המיתוג לעסק. מיתוג עסקי של מסעדת דגים, זה לא מיתוג של פיצרייה, ופיצריה זה לא אוכל אסייתי.

אחד הדברים שהמיתוג עושה בהם שימוש, הוא דמיון. כלומר המיתוג מבקש מהצרכן לדמיין לעצמו מעבר למציאות ערכים שיש למותג הזה. למשל: אם תאכלו במסעדת דגים הזאת, תרגישו את האוקיינוס בפה…אבל זה לא מחזיק מים, אם הדגים הללו לא ייתנו באמת איזה שהיא חוויה של אוקיינוס, וזה יכול להיות בהיבט של טעם, הגשה ועוד.

חברת ג’נסיס ידועה בתור חברת מיתוג שעובדת עם הרבה מאוד מותגי אוכל, מסעדות, בתיק קפה ועוד. השלב בו מומחי המיתוג של ג’נסיס נכנסים לתמונה, הוא עוד לפני פתיחת המסעדה. יש קשר הדוק בין העיצוב והמיתוג והם חייבים לעבוד ביחד. הם הצוות המנצח של המקום. לכל מסעדה יש איזה סיפור והוא מוביל את הקונספט. הסיפור הזה חייב להיות חלק מהמיתוג (אם הוא כמובן סיפור מעניין). למשל- מסעדת הקוסקוס של סבתא מסעודה, מתכון סודי מטריפולי. אין ספק כי מאחורי כל מנת אוכל לא עומד מתכון סודי ובטח שלא סבתא מסעודה.

בעידן בו יש נטייה לחזור אל השורשים, אל הבסיס, גם המיתוג שואף אליו. משום שהמיתוג מציג את האמת בשפה שלו, אבל היא חייבת להיות מזוהה לחלוטין עם המותג וסבתא מסעודה זה שם מעולה למותג של קוסקוס, אבל לא של אוכל יהודי. פה יהיה בטח איזה כץ, וייס ושוורץ עם הגפילטפיש עוד מורשה.

מיתוג הולך יד ביד עם פרסום בגוגל והופך את המותג למנצח.