קבלת החלטה היא בחירה בתהליך שצריך לבצע על מנת שאפשר יהיה להשיג את המטרה המתוכננת בסבירות הגבוהה ביותר.
דפוס ההתנהגות הנחשב הטוב ביותר למקבלי ההחלטות הוא חיפוש שיטתי בשלבים סדורים על פי קריטריונים ומאורגנים על מנת להגיע לפתרון שימקסם את התועלת שלו. בדרך כלל תהליכי קבלת החלטות מתאפיינים בדרך בה אנשים מתמודדים עם מצבי הסיכון, ואי הוודאות שעומדים בדרכם לקבלת ההחלטה הנכונה מבחינתם.
בתחום של קבלת החלטות נהוג לסווג מודלים לשתי קבוצות עיקריות:
מודלים נורמטיביים, המתארים כיצד יש לקבל החלטות בתהליך ההגיוני והנכון ביותר ומודלים תיאורים – התנהגותיים המתארים כיצד אנשים מחליטים למעשה על ידי התנהגות.
למודלים של קבלת החלטות יש מספר הנחות יסוד על טבע האדם והתנהגותו כמחליט.
הנחה אחת כי מקבל ההחלטה הוא הגיוני ושואף להפיק את מרב הרווחים וכי הוא בעל ידע מקיף בנושא ההחלטה, רגיש מאוד להבדלים בין האפשרויות השונות, ובעל יכולת חישוב ועיבוד נתונים ללא הגבלה. מחקרים אמפיריים מצאו כי הנחות אלו לא נכונות.
הנחה אחרת עוסקת בקשר בין “טיב ההחלטות” ו”עומס הנתונים” נמצא כי ככל שמספר החלופות גדול יותר וככל שהחלופות האלו עוברות השוואה מול יותר היבטים יורדת היכולת של המחליט לייצר ולקבל החלטה טובה גם בלי קשר לעומס הנתונים. נמצא גם כי בחשיבה האנושית קיימות סטיות מכללי ההיגיון, כשמדובר בשיפוטים של הסתברות ותועלת.
המחקרים בתחום זה מסווגים את ההטיות לשתי קטגוריות עיקריות: מוטיבציוניים, שפירושם מוטיבציה של הפרט להגיע למסקנה מסוימת וקוגניטיביים שמשמעותם היא חוסר רגישות של המערכת הקוגניטיבית לעקרונות הלוגיקה והסטטיסטיקה.
תהליכים בקבלת החלטות
מודל קבלת ההחלטות (וקיימים מספר מודלים) מתאר את זרימת התהליך.
זיהוי הבעיה, שקילת האלטרנטיבות, מאזן רווח והפסד לכל אלטרנטיבה, וקבלת החלטה והוצאתה אל הפועל.
מודלים תיאוריים מתייחסים לשאלה, איך, הלכה למעשה, אנשים מקבלים החלטות? קיימים מודלים מרשמיים ותיאוריים.
התיאורי מציע תובנות לגבי הערכים, האמונות ותהליכי הבחירה המשמשים את מקבלי החלטות והמרשמים עוזר להבהיר ערכים ואמונות. על פי ג’ניס ומאן , מקבלי החלטות בהחלטות אקוטיות, נתונים בלחץ שנובע מהצורך להחליט, והם נעשים מתוסכלים, מובכים, חרדים או מודאגים.
למעשה קבלת החלטה עוסקת ביסודה במידת האי- ודאות של האופציות, מידת המורכבות של הפתרון, מסגרת הזמן שקיימת לצורך קבלת ההחלטה, האם ההחלטה היא אד הוק או מחזורית, ההשפעה של ההחלטה על חיי המחליט על הרקע התיאורטי שהובא לעיל נבנות השערות המחקר של עבודה זו. ההשערות עוסקות בסגנון קבלת ההחלטות בקרב תלמידי תיכון ותלמידי מכינה כאשר אנו מחפשים את המשקל הקובע יותר.
האם הרציונאליות היא הקובעת או האינטואיטיביות נותנת משקלה יותר
מתקשים להחליט? תנו לנו לדאוג להכל!
