איך גרמנו לעיר שלמה לאכול פיצה בפסח וללקוח אחד, קטן, להיות מפוצץ בעבודה
פרק א’- פסח במושבה השלווה פתח תקווה
פרק ב’- דלית מדליקה נורה אדומה
הקמפיין לא עבד כמצופה ודלית הדליקה נורה אדומה.
פרק ג’- הפגישה
דלית קראה לי ולאורי PPC על מנת לראות מה עושים. אורי PPC הציע שנעלה על הנס את העובדה שמדובר בפיצה לא כשרה וזה יתאים בדיוק לפסח, אני לקחתי את הרעיון המסחרי והצעתי לבצע קריאייטיב נושך, מרגיז ומתריס תחת הכותרת לאכול כמו כולם זה משעמם. במודעות כתבנו “שהשכנה שלך תאכל מצות!” אמא של דלית שגם הצטרפה לצוות הקריאייטיב הציעה לשלב את המשפט “השכנה שלך אוכלת כרפס? שים עליה פס!” דלית מצדה טענה שזה קיצוני מדי, שיש חשש שישרפו לו את הפיצרייה… אבל הלכנו על זה.
פרק ד’- הקמפיין עלה
דלית החליטה להתייעץ עם בן שאהב את הרעיון וקמפיין עלה.
פרק ה’- המפץ הגדול
שלוש שעות מרגע העלאת הקמפיין, הלקוח כמעט סיים את התקציב שלו כאשר לאחר 24 שעות הסתיים התקציב כולו, שלא היה גבוה במיוחד ועמד רק על 700 ש”ח אבל מילא את הלקוח בעבודה. ניסיונות להשיג את הלקוח עלו בתוהו מכיוון שהוא היה עמוס מאוד בעבודה ולא יכל לשוחח בטלפון. פיצה קרוזו קיבלה 77 קליקים במשך 13 יום ולאחר שינוי הקריאייטיב תוך 24 שעות עלה מספר הכניסות ל-128 שסיים את התקציב. בנוסף גם ה-CPC ירד בשלושים אגורות.
פרק ו’- סוף דבר
הערות המחבר:
אנחנו שוקלים להעסיק את אמא של דלית כקופירייטרית בחברה.