תקשורת חזותית – איך לייצר השפעה עמוקה בעזרת קוגניטיביזם אסתטי – חלק א’

Share on facebook
Facebook
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on email
Email
Share on linkedin
LinkedIn

  • דימויים חזותיים מעוררים פעילות קוגניטיבית, אשר עשויה ללמדנו על-אודות העולם. 

הם קשורים באופן מובהק לתהליכי החשיבה שלנו. אנו כבר יודעים מה זה קוגניטיבי. קוגניטיביזם אסתטי אומר שהם קשורים לתהליכי חשיבה, ומעוררים אותנו לעשות שיפוטים אסתטיים לשתף אחד את השני ואז אנו עושים את אחד הדברים שהכי מובהקים לאנושיות שלנו, שזה לחשוב. אז זה חלק מתהליך של חשיבה או תהליך/פעילות קוגניטיבית שמבטאת את הפעילות שלנו בעולם.

  • פעילות קוגניטיבית זו היא חלק בלתי נפרד מן הפונקציה האסתטית של דימויים חזותיים. – אנו נהנים מתמונות והן גורמות לנו להרגיש ולדבר ולחלוק את המחשבות שלנו עליהן.
  • כתוצאה מעירור (סימולציה) קוגניטיבי זה אנו לומדים דבר-מה מדימויים חזותיים: אנו רוכשים ידע, מחדדים אמונותינו ומעמיקים הבנתנו ביחס לעולם. אנחנו בתהליכים קוגניטיביים, בתהליכים שאנו רוכשים ידיעה, הבנה או אמונה לגבי העולם בו אנו חיים, מאתגרים את האמונה שלנו וכו’, תמונות משנות אותנו במובן של היכולת שלנו לחשוב. גם במובן של פרופגנדה, האופן שבו דימוי חזותי נערך לנגד עינינו משנה את עמדתנו לגבי אנשים/עמדות/מפלגות וגורם לנו להתנהג אחרת בעולם, אז הערך הפרגמטי של החוויה הויזואלית האסתטית מוכר לנו מן היומיום.
  • מה שאנו לומדים באופן זה מהווה אחת הסיבות העיקריות לכך שאנו מפיקים הנאה מדימויים חזותיים ומעריכים אותם מבחינה אסתטית. – ההנאה שלנו מתמונות, נהנים להסתכל, להפיץ ולצרוך דימויים חזותיים, היא חלק בלתי נפרד מהתהליך של הכרת העולם. אז יש ערך קוגניטיבי בכך שתמונות הן כיף. הכיף הוא חלק בלתי נפרד מהלימוד של העולם.

שקיפות צילומית

נדבר על שקיפות של ייצוגים חזותיים, במקרה כאן תצלומים. לא ידוע לנו על קשר בין המלכה ויקטוריה לגולום, אבל השאלה מצא את ההבדלים היא שאלה מכשילה. 

מה ההבדל בין התצלומים, ברמה של מדיום? בתמונה הימנית מדובר על תצלום של אובייקט שבאופן מאוד מובהק ניצב בצד השני של העדשה אדם במאה ה-19 אז נלקחה. המלכה ויקטוריה בוודאות ישבה בפרופיל מול הצלם, ואז הרושם האדיר של מלכות בריטניה נחקק לנצח נצחים והודפס. ויש לנו את גולום מ”שר הטבעות”? הבעיה איתו היא שהוא לא ניצב מהצד השני של המצלמה. הרכיבו אותו באמצעות אנימציית מחשב. 

האובייקט בתצלום השמאלי לא מאפשר לנו לראות מישהו שהיה שם בזמן הצילום, היה שם אולי מישהו אחר לגמרי (שחקן שלבש חליפה מיוחדת) וגולום לא מייצג אותו. התצלום הימני שקוף והשמאלי לא, כי בימני אנחנו רואים אובייקט ובשמאלי אנו לא רואים אובייקט, למרות שבשניהם אנו רואים ייצוג. גולום לא ממופה על משהו שקיים במציאות. גולום הוא ייצוג חזותי שמבוסס על תיאור טקסט של הכותב.

שקיפות צילומית

  • התיזה לפיה כאשר אנו מתבוננים בתצלום אנו רואים בפועל דברים מרוחקים מאיתנו במקום ו/או בזמן. – מה שמייחד תצלומים על פני תמונות זה שהם מאפשרים לנו במובן מסוים לראות בפועל דברים שהם רחוקים מאיתנו במקום ובזמן, או שהם התרחשו לפני שנולדנו, דברים שאנו אולי נוכל לראות בעצמנו אם ניסע למקום אחר, או שאולי לא נוכל להגיע לשם, כמו למשל בתמונות של נאסא. הרעיון הוא שתצלומים מהווים סוג של צוהר שבעדו אנו רואים מציאות. השקיפות היא רעיון אפיסטמי שקשור לידיעה. זה לא רעיון אופטי, כי התצלום אינו שקוף מבחינה אופטית (בקבוק מים הוא שקוף מבחינה אופטית למשל).
  • שקיפות צילומית מוגדרת באמצעות תנאי נוגד-מציאות (counterfactual conditional): אם האובייקט או האירוע המצולם היה אחר, אז התצלום היה נראה אחרת. תלות לוגית זו, אשר באה לידי ביטוי בתנאי נוגד-המציאות, אינה מתווכת ע”י כוונת הצלם או יוצר התצלום. 

הרעיון הוא שתצלום הוא שקוף- אם ורק אם המציאות המיוצגת היתה אחרת אז התצלום היה נראה אחרת. כלומר הוא שקוף רק אם יש הכרח שמה שנראה בתמונה הוא באמת מה שהיה בפועל, ואילו מה שבפועל היה נראה אחרת, אז התצלום היה משתנה וחייב לייצג אותו בהתאם.

 

בתמונות מצוירות אין הכרח שהאובייקט המיוצג ימופה באמצעות תנאי נוגד מציאות על המציאות שאותה הוא מייצג. להיפך, אנו מצפים מאמן שמצייר לבטא את מה שהוא רואה לצורך העניין. אנו מצפים שהוא ייצג את האובייקט שלפניו באופן שיבטא את בחירתו הויזואלית. יש בחירה של אילו צבעים לקחת, אילו משיכות מכחול לבצע. הרבה ציירים גדולים נבדלים זה מזה בבחירות שלהם כיצד לייצג את האובייקטים שלפניהם. 

  • תצלומים נבדלים מתמונות מצוירות בכך שהם דומים יותר לאמצעי-עזר לראיה (לדוגמא: מראות, טלסקופים וכיו”ב). אנו רואים מבעד לתצלום בדומה לאופן בו אנו רואים מבעד לאמצעי-עזר לראיה אחרים. תמונות מצוירות הן “עכורות” מבחינה אפיסטמית במובן זה שאיננו רואים מבעדן. במובן אידיאלי, תצלומים אינם ייצוגים! – במובן מסוים ניתן לקטלג תצלומים יחד עם עזרי ראייה אחרים שמאפשרים לנו מציאות שאינה נגישה לנו. מראות מציגות לנו דברים שאיננו יכולים לראות ככל שאנו מפנים את ראשנו הצידה או אחורה. מצד שני תמונות שאינן תצלומים מהסוג הזה, כמו ציורים או תצלומי CGI מהסוג של גולום, ניתן לומר שהם עכורים מבחינה צילומית, כי אנו רואים יותר את המדיום ומתעניינים יותר בהיבטים של עיצוב המדיום מאשר במציאות שהמדיום אמור לייצג.

ביקורת התיזה: (1) תהליך הצילום אינו אוטומטי – הוא דווקא תלוי בכוונת היוצר; (2) בניגוד לאמצעי-עזר לראיה אחרים, תצלומים אינם מוסרים לנו מידע על אודות מיקומנו האקטואלי ביחס לאובייקט המוצג. במלים אחרות, עצם העובדה שאנו נדרשים לרעיון האסתטי של נקודת מבט בדיונית ביחס לאובייקט המוצג מבדיל ראיית תצלומים מראייה רגילה של אובייקטים (לרבות מבעד לאמצעי-עזר לראיה). – ניתן להביע ביקורת מסוימת לגבי התזה הזו של שקיפות אפיסטמית. בניגוד אמצעי העזר הנ”ל, תצלום לא נותן לנו שום אינדיקציה ביחס לאובייקט המיוצג, אם כבר נותן לנו מושג לגבי נק’ המבט הפיקציונלית של הצלם ביחס לסצינה.

להמשך לחלק ב’

שתפו את המאמר
Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
מאמרים נוספים
יועץ שיווק באינטרנט

מיתוג מחדש

אחת הסיבות שעסקים רבים נכשלים בתחילת הדרך יכולה להיות קשורה למיתוג שגוי של העסק ושל המוצרים והשירותים שלו. למעשה מיתוג עסקי מקצועי יכול להטיס את

קרא עוד »
מדוע אתם חייבים רימרקטינג

מיתוג לעסק חדש

הקמת עסק חדש והבאתו לידי הצלחה זה לא דבר פשוט. מעל 95% מהעסקים החדשים שנפתחים נסגרים בתוך 5 שנים ולעתים אף בהרבה פחות זמן מכך.

קרא עוד »

מיתוג מוצרים

לא פשוט להכניס מוצר חדש לשוק. ברוב התחומים סביר להניח שיש מוצרים אחרים עם תכונות דומות או שעושים עבור הלקוחות אותו דבר או כמעט אותו

קרא עוד »

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות

דברו איתנו

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים עכשיו או התקשרו: 077-9972792